ביקורת ספרותית על חרפה - ספריה לעם #469 מאת ג'ון מקסוול קוטזי
ספר טוב

---

זו תהיה סקירה מעט מפוזרת.
רק סיימתי את הספר ואני לא בטוח איך לארגן את מחשבותי עליו.
אני לא יכול להגיד שאהבתי את הספר – המילה לאהוב לא מתחברת לי עם הספר אבל אהבתי את הכתיבה של קוטזי ואת המקומות שהוא גרר אותי אליהם. זה ספר טוב. בכך אין ספק.
אני תמיד תוהה איך בוחרים שם לספר – משהו שמיצג את המהות של הספר . יש הרבה ספרים גם מהמפורסמים שהשם יפה או תפוס חזק בזכרון אבל אני מתקשה להבין למה הוא הכותרת של היצירה.
חרפה הוא שם מאוד הולם לחלק הראשון של הספר, אבל אז הסיפור הולך למקומות אחרים שגם בהם אפשר להגיד שיש חרפה בהם אבל היא פחות מייצגת את הסיפור. ראיתי הערה של אלון אלפרט לסוריקטה שלשם באנגלית יש יותר משמעויות ועם זה אני מסכים:
Disgrace או נכתוב dis- grace מתאר נאמנה יותר את גיבור הספר ואת דרום אפריקה של הספר.
על העטיפה בגרסא האנגלית מופיע כלב מוזנח ורזה, על העטיפה בארץ מופיע כלב תוקפני שנובח דרך גדר תיל. שתי העטיפות נכונות לספר אבל במשך הרבה זמן הדירו אותי מלקרוא אותו .
דיוויד לורי, גיבור הספר , הוא מרצה באוניברסיטה בקייפטאון בן 52 גרוש פעמיים שחוטא במה שמרצים ספרותיים בדרך כלל חוטאים ( וכנראה גם לא ספרותיים ) ומשלם את המחיר. מתעקש לשלם את המחיר, אבל זה רק שליש הסיפור.
זה הספר השני החודש שאני קורא בקטגוריה של : גברים מתנהגים נורא. הראשון היה תחושה של סוף. זו לא קטגוריה חביבה עלי במיוחד אבל אבל היא כנראה עובדת טוב בפרס בוקר . שניהם זכו בו.
שני הגיבורים מזכירים לי אחד את השני – שניהם קטנוניים עקשניים בלתי נלאים ומוכנים לגרום סבל לסוססים אותם רק כדי לספק את הגחמות שלהם ( לא המיניות דווקא ) אבל אני לא אשווה בין הספרים כי קטונתי וגם כי אני לא בטוח שזה נכון.
חרפה טוב יותר לטעמי למרות שהוא בועט בבטן לאורך כל הדרך עד השורה האחרונה. דיוויד לורי, מעצבן ככל שיהיה , הוא דמות יותר עגולה.
כמו דיוויד התקשתי להבין את לוסי בתו. התקשתי לקבל את החלטותיה. יש חוטים מקשרים בין החלקים השונים של הספר כמו כן בין האבות לבין הבנות בספר אבל הם היו חמקמקים לי.
יש משהו בסיום שאומר המון על דמותו. בספרות אחרת היינו רואים גבר חרא ואגואיסט משתנה כנגד עיננו והופך לחם ומכיל. קוטזי שותל בנו מחשבות כאלו לקראת הסוף. תפיסת העולם של לורי מתפתחת ומתרחבת אבל ברגע האחרון נאמן לדמותו הוא אומר לא נחרץ.
זה "לא" מהדהד.
זה הספר השישי שלי במסע עולמי השנה. הוא מצרף את דרום אפריקה לניו זילנד, גיאנה, קניה, ניגריה וברזיל. מתכנן לפחות עוד 14 מדינות לטיול ( שאינן בריטניה-ארהב-ישראל).
מומלץ?כן בהחלט עם אזהרת טריגר של אלימות מינית ופגיעה בבעלי חיים.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על חרפה - ספריה לעם #469