ביקורות ספרים על הספר החווה - כתר מתח #
|
יש לי חברה שגדלה עם אם שלוקה בסכיזופרניה פרנואידית. יש לה סיפורי אימה כמו סיפור על ליל שבת שבו אחרי הקידוש והארוחה היא והאחים שלה הובלו לחדר האמבטיה על מנת שיקיאו, כי האוכל כולו מורעל. זו דוגמה אחת ויש לה עוד הרבה סיפורים כאלה, ובמפתיע היא בכלל לא כועסת על אמא שלה, שכן לדבריה "היא חולה, לא ממש שולטת בדברים שהיא אומרת או עושה", וכל הכעס שלה מופנה כלפי אבא שלה שלא שמר ולא הגן עליהם מפני הדברים האלה.
טום רוב סמית. קראתי את ילד 44 והשתעממתי ולכן לא טרחתי לקרוא את ההמשכים. את הספר הזה קראתי בהמלצת החברה שאמרה שזה בדיוק מהדהד את החוויה האישית שלה וכך אפשר להב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
רציתי לקרוא ספר מתח טוב והספר הזה שכב לי על המדף המון זמן והתקציר בגב הספר היה מעניין.
התאכזבתי מאוד. בלי לעשות ספוילרים, אמא של דניאל מספרת את הגרסה שלה במשך כ-300 עמודים ורק ב-50 העמודים האחרונים יש טוויסט בעלילה והתעלומה נפתרת.
הבעיה היא שהסופר כותב בכ"כ הרבה פירוט בחלק הראשון ודווקא בחלק המעניין של פתרון התעלומה עושה את זה בצורה דחוסה ובהשמטת פרטים עד שזה אפילו נראה לא הגיוני.
האמת שתיכננתי לקרוא את טרילוגיית "ילד 44" אבל אם היא כתובה כמו הספר הזה, אוותר.
הלכתי לקרוא ספר מתח טוב באמת :)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
החווה הוא הספר הרביעי של סמית שהזדמן לי לקרוא, לאחר טרילוגיית ילד 44 המוצלח, הנאום הסודי. עד כה נראה היה שהסופר משלב באופן מאוד אותנטי את רוח התקופה הסובייטית בספריו, את תחושת הרדיפה הסובייקטיבית תחת משטר טוטליטארי ..לצד ניצנים של התפכחות מוסרית אצל גיבוריו ומצליח לרקום סביב אלו עלילת מתח משובחת.
הפעם באופן שונה , תקופת הזמן שונה ועכשווית יותר, מתרחשת בלונדון, ומביאה את סיפורו של בחור צעיר שמקיים זוגיות בורגנית "קלאסית" עם בחור נוסף , מנותק מהוריו שהתנחלו בשוודיה ומשוכנע שהאידיליה הזוגית של הוריו ממשיכה להתקיים אף מעבר לים. המציאות טופחת על פניו ב... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
להיות או לא להיות, שאל המלט נסיך דנמרק. היה או לא היה, הפשר לא נודע לי, שאל אלכסנדר פן, קרה או לא קרה, שאל דניאל את עצמו כששמע את גרסאותיהם הסותרות של אביו ואמו בספר שלפנינו. ספר טוב או ספר רע, שאלתי את עצמי מול הביקורות של קוראי סימניה.
אולי כדאי שנתחיל מהתחלה, כי כמו שאמרה אמא של דניאל, כדי להסיק מסקנות צריך לשמוע את הסיפור מראשיתו.
נתחיל בכותב הספר, טום רוב סמית', שכתב ספר מצויין, שהוא "ילד 44", ספר מופרך וגרוע: "הנאום הסודי", ספר שעליו ויתרתי מראש: "סוכן מספר 6", והחווה. אני יודעת שסימניה משופעת בפיינשמקרים, שהעוו את פיהם ואת חוטמם על ילד 44, אבל אני עומדת על ... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרו הראשון (ילד 44) של טום רוב סמית הציב רף גבוה לכל שאר ספריו . חבל ששאר הספרים לא מצליחים לעמוד ברף זה ורק מתרחקים ממנו עד לספר זה שאפילו לא מתקרב אליו. העלילה צפויה לטעמי וההקשר ההיסטורי שכ"כ טרם לספרים הקודמים חסר . במילה אחת "חבל"... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כפרים נידחים בשוודיה הקפואה והמבודדת, כבר נשמע טוב אבל לא.
הספר היה כתוב כמו דו שיח אחד ארוך, לא היה מותח והסוף היה מאכזב מאוד!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טיסה קלאסי- מהיר, מעניין, זורם ומותח. בכנות, הרעיון יותר טוב מהביצוע, ואמנם המתח נובע מסיפור "בילוש" מעט שונה- אבל בכל זאת (ובמידה מסוימת גם יותר) מצליח לשמור עליך במצב של דפדוף מהיר. וכשרוצים להעביר את הזמן- זה מה שחשוב בעצם, לא?
כן חסרים קצת עומק בדמויות ובעיסוק בהיהבט ה"פסיכולוגי" של המותחן. כמו שאמרתי סה"כ הרעיון מאוד טוב, והביצוע אמנם טוב פחות אבל בכל זאת מוצלח כשהמטרה היא לקרוא ספר מתח יחסית אינטליגנטי. ההרגשה היא שלעלילה יש התחלה, אמצע וסוף. סימני השאלה שמופיעים לאורך הספר אכן מקבלים תשובות (אם יש משהו שאני לא אוהב בספרי מתח זה שאתה מתחיל לשאו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי את "החווה" בתוך יומיים. הכתיבה סחפה אותי. בסוף כל פרק רציתי להגיע כבר לפרק הבא.
לטעמי, סמית כותב באופן מותח ומסקרן.
כעת, אין ברירה אלא לקרוא את "ילד 44".... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח טוב, קשה להניח מן הידיים, סיימתי תוך 3 ימים מרגע הקריאה. אם לא היו אילוצים, הייתי מסיימת כבר ביום הקריאה.
הסופר יודע כיצד לבנות את המתח בצורה מעולה, יודע ליצור אמינות של הקורא בדמות מסויימת, ולקראת הסוף לנפץ כל דעה שהייתה לו מלכתחילה. לטעמי הסוף לא מובן ודי חסר פואנטה, ניתן היה לכתוב סוף מרשים יותר בהשוואה לכל הספר שהיה מרשים כמעט עד תומו.
הייתי שמחה לקרוא ספרים נוספים של הסופר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח מרתק. קריאה מתמשכת ועלילה שללא ספק מעוררת תהייה למי להאמין, וחיפוש פרטים נוספים, להבין את הרקע לתומו. נגמר מהר...:)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שנמכר לי בהמלצת המוכרת בחנות הספרים. לא ממש התחברתי אליו, היו קטעים מותחים אולם רוב הזמן קראתי כדי להגיע לאקשן, ולא אקשן. פוטנציאל טוב שאיבד את עצמו בדרך.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אממ ספר מוזר מאוד. הכתיבה שלו מאוד מציקה, בלי חלוקה נורמלית לפרקים והסיפור עצמו מאוד מאוד מוזר והזוי. הוא מסופר כסיפור שאמא מספרת לבנה וזה דווקא רעיון ממש נחמד אבל כול הסיפור המותח הזה בכלל לא מותח ולא עורר בי שום צורך מיוחד להמשיך לקרוא את הספר אלא גרם לי לגרור אותו לשבוע וחצי של קריאה, מה שבדרך כלל לא קורה עם ספרי מתח באמת טובים. דמותה של טילדה היא מאוד מורכבת, היא היסטרית מאוד ומגזימה, כול הפרטים הקטנים שהיא חשבה שהם באמת חשובים לסיפור, הם כלל לא חשובים ולא משמשים הוכחות לשום דבר. כול שלוש מאות עמודים הראשונים זה הסיפור של טילדה שבסוף הקורא מגלה שה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדובר בספר מתח בסדר. זורם. מתחיל יותר טוב ממה שהוא מסתיים לדעתי אבל רוב ספרי המתח כאלה לא?
העלילה מתרחשת בצורה של חזרה אחורה על סיפור שאמא של דניאל מספרת לו. סיפור הזוי שמעמיד את אבא שלו במקום מאוד מפחיד ומעורר פחד ממנו.
במהלך הסיפור משולבים גם קטעי זיכרונות מהילדות של האמא שמנסים לשפוך אור גם על המצב הנפשי והרקע שלה.
לא מצאתי את הסיפור מצמרר כלל וכלל אבל כן מצאתי אותו מעביר זמן.
את הספר סיימתי לקרוא לפני כמה חודשים וכעת אפילו איננו זוכרת בצורה ברורה את הסוף וזה גם אומר משהו...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בסדר, סיפורה של אם לבנה על כל השתלשלות העיניינים, לאחר שבעלה מתקשר לבנה ומודיע לו שאימו מאושפזת בפסיכיאטריה, האם מחליטה לספר ל-בן על השתלשלות המאורעות על מנת שיסיק מסקנות נכונות על אימו ושהיא לא משוגעת ולא צריכה טיפול פסיכיאטרי...... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
**הביקורת מכילה ספויילרים
אני יהיה מגעיל: מדובר בספר מגעיל.
הסיפור מדיף ריח עז של מחלת נפש- כל הספר בעצם הוא מונולוג ארוך של טילדה, שמשוכנעת שכולם עויינים אותה.
כל כמה דפים עצרתי לרגע וחשבתי: אני לא מאמין לך טילדה, את מופרעת. לכל דבר הכי סתמי היא מעניקה את הפרשנות הכי מאיימת שיש- עוקבים אחריה, רודפים אחריה, שונאים אותה...
אם טילדה הייתה אדם אמיתי, הייתי ממליץ לה בחום להתאשפז וליטול תרופות מתאימות למצבה.
הסופר טום רוב סמית משוכנע משום מה כי סיפור הדברים מפי טילדה מאוזן לחלוטין, וממש קשה לי (הקורא) לדעת האם היא צודקת או לא.
כמובן שבעקבות כך ב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא משהו בלשון המעטה.
הספרים הקודמים שכתב הסופר היו מלאכת מחשבת שגורמים לך לציפייה לספרים הבאים.
דא עקא שהספר משעמם עד כלות..
על כך נאמר "טוב לו שלא נברא-משנברא".
הכרחתי את עצמי לסיים אותו שמא אגלה או אחשוף פאנץ' שלא חשבתי עליו או שמא העלילה תיסתעף למחוזות לא ידועים שלא בהתאם לתבנית הסיפור.
אך האכזבה מרובה.
בנאלי למדיי ואפילו לא יוצר צפייה תוך כדי הקריאה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מהסוג שנחמד לקרוא פעם ב...אף פעם.
עלילה יבשה, לא מעניינת, מאוד צפויה.
ספר מהסוג שלא משאיר טעם לעוד, לא משאיר עקבות...
לקרוא ולשכוח.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפילו לא רציתי לסיים את הספר. עצרתי באמצע ופשוט לא היה לי סבלנות יותר אליו.
זה לא שלא היה מתח, היה מתח. פשוט לא משהו שיגרום למוח שלי לרצות עוד ועוד.
זאת אומרת, הרעיון היה נשמע לי טוב. ציפיתי למשהו שירתק אותי ויגרום לי לסיים את הספר תוך יומיים, אבל זה לא קרה.
הגעתי למצב שאני אומרת לעצמי שאני אמשיך לקרוא את הספר בפעם אחרת ועברתי לספר אחר.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לרוב סמית היה רעיון מעולה לספר מתח: אביו של דניאל מתקשר אליו משבדיה, לשם פרש עם אמו, ומספר לו שאמו אושפזה בשל התקף פסיכוטי קשה. זמן לא רב אחר כך מתקשרת האם ומצהירה שלא רק שהיא בריאה, אלא שאביו של דניאל הוא שקרן ופושע, ואין להאמין למילה אחת מפיו. באותו זמן מתברר שלא רק דניאל קרוע בין הסיפורים הסותרים בטלפון לגבי הוריו, ומתקשה להחליט למי מהם להאמין, אלא שגם הוא מסתיר מהוריו עובדה משמעותית ביותר על חייו, ובו בזמן חושב שהוא קרוב להוריו - במיוחד לאמו - ששלושתם מנהלים יחסי משפחה מצויינים, ואהבה שורה בכל. מבולבלים? בצדק.
אני מאלה שאהבו את "ילד 44": הוא היה מרתק ב... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
העמוד הראשון בספר תפס אותי בגרון. דניאל, בחור בן 29 שגר בלונדון, מקבל טלפון מאביו המתגורר בחווה מבודדת בשבדיה לשם פרש עם אמו. אביו מספר לו שאמו לקתה בפרנויה והיא מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בעודו מתכונן לטוס לשבדיה מתקשרת אמו וטוענת שאביו שקרן ושהכל מזימה שנרקחה נגדה בשל פשע איום שבוצע, פשע שבו שותף אביו. למי להאמין?
אין כמעט ילד לא מכיר מצב של ריב בין הורים. לפי אחוז הגירושין הגבוה בימינו הרבה ילדים עדים למצבים שהם הרבה מעבר לכמה חילופי מילים וצעקות, נמשכים על ידי כל אחד מן ההורים להאמין כי השני הוא המרושע ומקור כל הרע. אבל מה קורה כשאחד הצדדים לו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת, אני משוחד. מאוד אהבתי את הטרילוגיה של המחבר, ואת סגנון הכתיבה שלו. הספרים שלו מלאי עומק, וכמובן מותחים. גם את הספר הזה אהבתי מאוד. בעוד שהטרילוגיה עסקה ברוסיה הקומוניסטית, הפעם לוקח אותנו המחבר לשבדיה הרחוקה. הספר הנוכחי לא שגרתי, ואף מאתגר. מדוע? כי העלילה מסופרת מנקודת המבט של אישה אחת, שמספרת את הסיפור לבנה. במהלך הסיפור מצליח המחבר לטעת בנו, הקוראים, את הספק בנוגע לאמינות הסיפור, בדיוק כפי שמסתפק בנה של המספרת. לפעמים ישנה תחושה שהספר טרחני, והמחבר מאריך שלא לצורך. אולם כשהתעלומה באה לבסוף על פתרונה כל העלילה מקבלת משמעות שונה, ולכל פרט בעלי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם הפעם טום רוב סמית לא יאכזב את קוראיו ,(ילד את מי אתה אוהב יותר את אבא או את אמא) הסופר משחק ומהתל בשיקול הדעת שלנו ,למי להאמין לאבא או לאמא מי הוא הפסיכוטי/או המופרע ,המספר שהסתיר מהוריו יציאה מהארון, צריך להכריע במי להאמין,סוף מפתיע (ניכר שהסופר ערך תחקיר פסיכאטרי מעמיק ). ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר, זו היתה ההרגשה שלי לכל אורך הקריאה. מעניין אך מוזר. כתוב בצורה של דיבור – אם מספרת לבנה על פרשה של שחיתות ופשע, שבה מעורב גם אביו. הסיפור כאמור מעניין ומותח, אך דרך הכתיבה הפריעה לי – ההרגשה היא של כתיבה לא עמוקה מספיק, מין ספר קליל לדרכים. מהיכרותי עם הסופר (ילד 44 המעולה) אני יודעת שהכתיבה שלו איכותית, וכנראה זו הדרך שלו להעביר לנו את החרדתיות וחוסר היציבות של האם. הפרק האחרון חוזר לכתיבה "רגילה", והוא לדעתי פרק מצויין מפתיע ומותח, שמקפיץ את הספר לדרגת "מומלץ". ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מופרך ומעייף.
חקירה של אישה בשנות השישים לחייה למזימה מסתורית בחווה,
על הדרך מתגלים כישוריה הבלשיים, מעין אגטה כריסטי מודרנית. כשהגעתי לעמוד 170 הבחנתי שכל כמה
עמודים אני מגלגל את העיניים לנוכח הפנטסטיות (מ-פנטזיה) של הסיפור ותגובה פיזיולוגית זו רק
הלכה וגברה...כל כך סיפורים מותחים יש בעולם הראליסטי, למה צריך לכתוב את זה כל כך פנטסטי?
הייתה לי תחושה בקריאה שהנוסחה של סמית היא, כמה שיותר טוויסטים ומתח, כך הסיכוי יותר גבוהה
לרב-מכר, ולעזאזל עם האמינות...... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זהו טום רוב סמית במיטבו, בדיוק כמו שהיה בספרו 'ילד 44'!
אני אתחיל מהסוף - ספר נהדר, כתוב מדהים, רעיון נפלא ותצורה של ספר פשוט נהדרת!
דניאל, בן לטילדה וכריס, מתגורר בלונדון בעוד שהוריו מתגוררים בשנה האחרונה בחווה נידחת בשוודיה. יום אחד הוא מקבל שיחת טלפון מאביו שמודיע לו כי אימו עברה התקף פסיכוטי ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. דקות לפני עלייתו למטוס לשוודיה הוא מקבל שיחה נוספת, הפעם מאימו. האם נשמעת לחוצה ומודיעה לדניאל שהיא בדרכה אליו ללונדון וכי הוא חייב להאמין לה ולא לאביו מכיוון שהיא עומדת במרכז פרשה שמלאה במסכת פשעים מזעזעים.
דניאל נשאר בלונד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
