ביקורות ספרים על הספר יצר לב האדמה - עיצוב עטיפה: אמרי זרטל #
צריך לומר- הספר יוצא דופן, יש בו עוצמות אך מעיק.
תלמה היא מיזנטרופית אמיתית, חדורת שנאה ותיעוב לעולם כולל עצמה. מורה בת שלושים שטרם נישאה, גרה בבית הוריה (מה שעתיד להשתנות) וישנה עדיין במיטת הנוער שלה. האירוע הפותח והמכונן במידה מסויימת הוא הלוויית סבתה גרטה. הסבתא שעברה את השואה בגטו ורשה באומץ כלוחמת. תלמה היא ה"קינד'לה" של סבתא.
וכעת תלמה, ה-תלמה, תלמונת (במקור) המספרת בגוף ראשון ולעתים מתייחסת לעצמה בגוף שלישי חיה בעולם מרקיב, מזוהם, מוזנח של טינה וגועל. גם אפרסקים הופכים למאוסים ומצחינים עם זכרון ילדות מטריד. בעולמה יש קרובי משפחה שיחסה אליהם נע ב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
*#ספר_אחר* כזה ספר לא קראתי אף פעם! כל כך לא, שאני אפילו לא ממש יודעת איך לגבש עליו דעה וציון.
תלמה בוראת גולם כדי שהוא יהיה לה גבר החלומות, זה עובד יופי, אבל מסביבה הכל משתבש.
נושא מפתיע, כן.
הגולם הוא ביטוי של כל הרצונות הכמוסים שלה, חלקם נסתרים אפילו ממנה. והוא גם המוציא לפועל שלהם. גם כשמדובר ברצונות פראיים וחסרי גבולות, וגם כשמדובר בחיי אדם.
הדינמיקה הגלויה של להתאהב ברצון שלך לא רק באופן תיאורטי מעלה שאלות ומחשבות על הרצונות שלנו ביומיום ועל הדינמיקות הסמויות שלנו איתם.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שהרה בלאו היא בלי ספק אחת מהנשים שהשפיעו על כתיבתי. למדתי ממנה בשתי סדנאות שונות לפני כשמונה שנים. היא ידעה לתקן בלי לפגום בקול הכותב. זה, לדעתי, חשוב באותה מידה כמו לדחוף כללים, דימויים ורעיונות בראשו של השואף לשלמות.
עד כה, קראתי רק את ספרה “יתד”. ספרון קצר ולירי. מעולם עוד לא יצא לי לקרוא רומן שלה באורך מלא. כאן, היא נכנסת לנפש היוצר, תוהה על מהותה של היצירה ועוצמתו של היצר. זה היה ספר לא פשוט. לא מבחינת השפה, למען האמת, השפה היתה פשוטה ומלאה דימויים הנסחטים עד הקליפה. הרשו לי להסביר.
זהו סיפורה של תלמה. ה-תלמה. תלמה שלנו, תלמה הקטנה, הלא קלה לעיכול, ה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
#
לפני שהתחלתי לכתוב את הביקורת הזו חיפשתי תמונות של שהרה בלאו. זה די חריג אצלי, כי מראהו של הסופר בדרך כלל לא מעניין אותי. אבל במקרה הזה מראה הסופרת עניין גם עניין. ובכן – היא נראית אשה רגילה, די נאה. לא שמנה ולא רזה. לא מכוערת ולא יפהפייה. לא דוחה, לא מאוסה, ככל שיכולתי להבחין בתמונות שגוגל מספק. ולמה התעניינתי? כי התיאורים של תלמה – הגיבורה בספר הזה – מתוארים בגוף ראשון ופורשים אישה הנראית בעיני עצמה מכוערת, מגושמת, דוחה, עלובה והייתי יכולה להמשיך ולשעמם אותכם בסופרלטיבים. זה לא שסופר בהכרח כותב את עצמו – או רק את עצמו – בדמויות גיבוריו. אבל התיאורי... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הרשו לי לספר שאת שהרה בלאו הכרתי כבר שנים מאז שקראתי ספר חדש שלה בשם ''נערות למופת''' והיא הייתה כמה פעמים בשבועות בשכונה שלנו הנחתה פאנל, והייתי בהצגת יחיד שלה השנה בשם ''ותכתוב''. את הספר הקודם שלה לא כל-כך אהבתי גם מפני העיסוק בשואה, שמשום מה כבר יצא לי מכל החורים, והאווירה הגוטית שבכל הספרים שלה, ומשמעות היצר שחוזרת כל פעם, והסיפור ההזוי על 99 בנות שהלכו כצאן לטבח כדי שהגברים הגרמנים לא יאנסו אותם, ושתו מנת רעל. במיוחד העיסוק בצניעות ובשסע. את ההצגה שלה מאוד אהבתי, אך משום מה אני תמיד חשה שכל החיים שלה הם סביב נושא השואה, והשחור הזה. אני מאוד מעריכה אות... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
רוצים ספרות ישראלית פמיניסטית? רגע, עדיין לא קבענו את דמותה של הצברית.
"יצר לב האדמה" הוא יצירה קאנונית. לא בגלל איכותו, שעוד נדון בה בהמשך, ולא בגלל חוויית הקריאה שהוא משרה על הקורא, על אף ששתיהן חיוביות, אלא בעיקר בגלל תרומתו למיצוב דמותה של האישה הישראלית.
תלמה, גיבורת הספר, אינה עונה כלל על השם שהוריה העניקו לה ("תלמה" מלשון "תלם"). היא אינה הולכת בתלם, ואינה מביאה נחת רוח למשפחתה הדתייה שסוחבת על גב בניה ובנותיה את זכר השואה של הדור הקודם - קודם, ולמעשה, היא הכבשה השחורה של המשפחה.
היא לא יפה, חסרת ביטחון, לא נעימה ולא חברותית. היא שונאת אדם, ומביטה על ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני לא יודעת מה מעצבן אותי יותר- העובדה שבזבזתי עליו כסף וקניתי אותו או העובדה שבזבזתי עליו זמן וקראתי אותו.
מודה באשמה שלא השקעתי מספיק תשומת לב כשקראתי את התקציר בגב הכריכה. אילו הייתי עושה זאת- ייתכן שהייתי יודעת שהוא לא בשבילי, כי אני לא אוהבת ספרים דמיוניים.
הספר הזה קצת הזכיר לי במהותו את הספר של דאום (אלוהים לא מרשה), אותה הגברת בשינוי אדרת- גיבור הספר מריר, בכייני, שונא את כל העולם, מאשים את כולם, מלאה... שם הוא התעסק בצורה חסרת פרופורציות ברצון האובססיבי שלו לאוננות ופה היא מתעסקת ברצון שלה לאהבה וסקס, בדגש על האחרון (עובדה- לא אכפת לה אפילו עם ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר באמת יוצא דופן. כתוב מעולה, אפל, מביא משהו אחר, מאוד ייחודי בספרות העברית. אין ספק ששהרה בלאו היא אחת הסופרות המוכשרות בארץ. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
התחמקתי מהספר פעמים רבות בגלל העטיפה הקיטשית שרמזה על תוכן דומה, אבל כשקראתי את הספר כמעט התעלפתי מהאיכות הנדירה שלו. אני חושבת שזה אחד הספרים הטובים שקראתי והלוואי שהוא היה מתורגם לעוד שפות כדי שלא רק דוברי עברית יוכלו להנות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הייתי ממליצה לה להיצטרף לג'יי-דייט...ספר אפל,עצוב כועס עם סוף מאכזב...השתעשעתי עם הרעיון המרכזי של הספר אבל סך הכל היה ככה ככה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני מתקשה לכתוב ביקורת אינטילגנטית וחסרת התלהמות על הספר, מכיוון שמעבר לעובדה שהוא עשיר בדימויים יפים ומגובה בביקורות אוהדות ועטיפה מקסימה - פשוט לא סבלתי אותו.
נתחיל בסיבה העיקרית: הגיבורה; כל הכבוד לשהרה בלאו שהצליחה ליצור את הדמות הכי מעצבנת בתולדות הספרות. תלמה - הדמות הראשית - כל-כך מלאה רחמים עצמיים ושנאה חסרת פשר, שהיא לא מצליחה לעורר אפילו פירור של הזדהות או חמלה. הבסיס עליו נשען הספר (הרצון של הגיבורה באהבה\סקס) רופף עד מט לנפול בעיני, כיוון שאני לא רוצה שהיא תמצא אהבה, אני פשוט רוצה שהיא תלך לעזעזל.
סיבה שניה: הכתיבה. בשלב מסויים להטוטי ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה קשה לקריאה, בעיקר בגלל הדמויות הקשות כל כך שמוצגות בו. אין ספק, שהרה בלאו יודעת לבנות דמויות ויודעת לעצב אותן בצורה הכי אנושית והכי מכאיבה שאפשר.
רק מה, הסוף הציק לי. הוא טוב, כצפוי, אבל יותר מדי דברים נשארים בו פתוחים, ואיכשהו זה מאוד לא מתאים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כל מה שיש לי להגיד על הספר מסתכם ב: "כן כן כן כן!" המספרת נאורוטית, אמיתית, בחירת מילים שלה נהדרת מעצבת את קצב הספר, הסוף גאוני.
מומלץ בחום!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שוב, רעיון מעניין מסתתר בגוף הסיפור... לא משהו שלא חשבו עליו לפניה, כדוגמת הגולם מפראג (המהר"ל) ופרנקנשטיין (של מרי שלי הגדולה).
זהו הרומן הגותי הישראלי הראשון שיצא לי לקרוא, הוא סיקרן אותי בגלל המוטיבים הגותיים שבו. יש לנו את גיבורת הסיפור, די אומללה ורוויות צער מהחיים, מחליטה ליצור לעצמה גבר, גולם, מעפר. היא יוצרת, ואז קורים כל מני דברים, חלק שציפתה להם, חלק לא. אהבתי את הרעיון, את הסיפור פחות, אבל בהחלט אפשר לקרוא, רק כדי להבין במה מדובר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הרבה מבקרים טענו שקשה לחבב את הספר, משום שהגיבורה שלו שונאת-אדם. אני טוען שזה קצת נאיבי לחפש אך ורק ספרים עם גיבורים מקסימים וגדולי נפש. אפשר לחשוב כמה אנשים כאלה באמת מסתובבים בינינו. בכל מקרה, זה ספר עשיר לשונית, סוחף, חכם ומותח, עם גיבורה קצת בלתי-נסבלת. בעצם, זה כל היופי שלה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|