יוביס פרטריוס, צעיר יפה ומבריק, מגיע לאקדמיה כסטודנט צמא לידע. הוא מתאהב במרצה צעירה אך היא זונחת אותו. בהשראת גיבוריו, גיבורי הרומנים הגדולים של המאה ה - 19, ומונע בכוח עלום, מתמלא יוביס תשוקה לנקמה הרואית. בעזרת ידידו פרופסור דלפי, הוא מתוודע מקרוב לחוקי המשחק האקדמיים, ועד מהרה עושה בהם שימוש כדי להחריב את המוסד שהוא חלק ממנו.
הרומן אקדמיה הוא סאטירה שחורה העוסקת באוניברסיטה מנקודת מבט ביקורתית, יצרית ומשועשעת. האוניברסיטה מתוארת בו כאימפריה בלתי - מנוצחת, מקום שוקק פרברסיות, משחקי כוח ושקרים, המשעבד את הנכנסים לתחומו. יותר משהיא מעודדת מחשבה חופשית ויצירתית אינטלקטואלית היא חונקת אותן, ומקבלת רק את מי שאינו מערער על סמכותה. "האקדמיה היא מעין שוק, אלא שבמקום לסחור בירקות או עתיקות, האקדמיה סוחרת בידע. ומאחר שאי אפשר לכמת ידע בצורה מדויקת, יש להמיר אותו לצורה כלשהי של הון סחיר. בשוק הזה מתקבלים בברכה בעלי הון תרבותי שניתן להמירו להון אקדמי בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה האקדמית. אבל אדם שבא ובכיסו הון אקדמי מן המוכן מעורר מיד חשד. מנין לעזאזל השיג אותו? אתה מבין, יוביס, האקדמיה רוצה לשלוט באופן מוחלט בהון האקדמי, ולכן אינה מוכנה לקבל אדם שרכש הון כזה שלא בתחומה. הידע שלך, והעובדה שאתה מבריק כל - כך,יהפכו אותך לאויב הפרופסורים, אויבם של כל אלה הסוחרים בידע הם ינסו להבין מנין הגיע לרשותך, ומשלא יצליחו להבין זאת, כיוון שהם מכירים רק בקיומה של אפשרות אחת יקרעו אותף לגזרים. עליך להיזהר. אינך תמים וזוהי המכשלה הגדולה ביותר במקום הזה, כאו הכרישים מניחים את התמימים לנפשם, אבל טורפים את הציניקנים. התמימות שאפיינה אותי בצעירותי מגינה עלי עד עצם היום הזה ותגן עלי גם בעתיד אם רק אמשיך לשמור על פרופיל נמוך, לך אין הגנה כזאת, ואני חושש שתסתבך. אכן חכם אתה, אך אל תשכח: " Nemo enim omnia potest"