ביקורות ספרים על הספר סוגרים את הים - הספריה החדשה #

אם הייתי כותב ביקורת לציור או סרט טוב הייתי כותב שזו יצירה יפה ומרתקת. ביחוד כחיפאי לשעבר שהמקומות, ההווי ואפילו שמות כמה מהמוזכרים בסיפורי המחברת מוכרים לי קראתי בעניין את הספר. המחברת מתארת בצורה מעוררת סקרנות להמשיך ולקרא עלילות משפחה בעיקר בפרטי פרטים, אבל בשיפוטי לספר טוב שמורכב מפשטות ומבנה ברור לעלילה והכי חשוב מסר בסופה אין הסיפורים המתוארים עונים לעיקרון הזה. לכן שווה קריאה, אבל לא יותר מזה.... המשך לקרוא

שרול

סיפורים קצרים שכתובים בצורה מבריקה וסוחפת. הספר גדוש בדימויים עשירים שיוצרים רצף קריאה עד תום הספר. נהנתי נורא, אחפש עוד ספרים של הסופרת יהודית קציר.... המשך לקרוא

Essie

געגועים לבית שבקשנו לשכוח לחזור ליהודית קציר, זה לחזור לבית המוכר, לקולות והמראות, לאנשים והנופים ובעיקר לבית שאומנם אהבנו, אך עבורנו קיים בו עדיין עניין לא פתור. לחזור לקציר, זה תמיד לקיים דיאלוג בין בית ילדותנו לבית בו אנחנו חיים בבגרותנו, ולחשוב עד כמה הרחקנו, האם כעת נוכל לשוב ולהתפייס? חשבתי שאת זיכרון נופי הילדות והנעורים של קציר, לעומת הוויית נופי בגרותה, אני גם מכיר מהשיר הנפלא, אורן של לאה גולדברג: אתכם אני נשתלתי פעמיים אתכם אני צמחתי, אורנים ושורשיי בשני נופים שונים חיפה, בילדותה ונעוריה, ותל אביב, בבגרותה, הם ערי מגוריה של קציר, ... המשך לקרוא

רץ

ספר ביכורים מהמם של יהודית קציר, הכולל סיפורים קצרים, בו כל סיפור הוא סוג של פנינה נדירה. הסיפור ״שלאף שטונדה״ הוא הדובדבן שבקצפת, מהדהד בראשי ואינו מרפה... פשוט כתיבה יפיפיה. בכלל, לדעתי החיפאים ילידי שנות השישים צפויים להתמוגג מהסיפורים ה״חיפאים״ שתוך כדי קריאה בהם הרגשתי שהסופרת המוכשרת הזו ממש כתבה את זיכרונותיי שלי.... המשך לקרוא

זאבי קציר

שם הספר הוא שם לא שגרתי ומעניין כי הרי את הים אי אפשר לסגור ! נשמע כמו משפט שהורים יאמרו לילדיהם הקטנטנים שמסרבים לעזוב את הגלים והחול. כי אם יסגרו את הים כנראה שכבר יהיה אפשר ללכת הביתה. הספר מכיל ארבעה סיפורים שכל סיפור הוא פנינה ספרותית ועברית כל כך יפה שהיא ממש מתנגנת בפי הקורא כמו שעוגת טורט המוזכרת בסיפור הראשון ערבה לחיך. נמסתי , ולחשוב שלא קראתי אף פנינה של קציר מילאה אותי רצון לדעת יותר על הסופרת. באחד הסיפורים היה שם משפט גאוני שהדהים אותי בפשטות שבו . "לנשמה אין קמטים" . עטיפת הספר מסמלת לקורא את כל מה שהספר הוא לא. בעטיפה יש חמש בנות שנראו... המשך לקרוא

חני

ארבעה סיפורים קצרים בספר ביכורים זה. סגנונה הברור של קציר בא כבר כאן לידי ביטוי במלוא תפארתו. הסיפור הראשון הוא סיפור מקסים של אהבה ראשונה בין שני בני דודים בני 13. הוא מבקר אצלה בקיץ, כל קיץ. אבל הפעם יש חידוש, יש תשוקה וכשמציעים להם לקום בשבת בבוקר ולנסוע מחיפה לטבריה, הם מביעים מיאוס, נשארים לבד ו... נתפסים ע"י קרוב משפחה, שלא הודיעו לו ש"כולם" בטבריה. אלא שקרוב משפחה זה אינו תמים ואף הוא בעל חשקים. קציר אינה חוסכת מילים וידועה בכתיבה הגלויה, יש שיאמרו הבוטה, שלה. אני סבור שמדובר בסיפור מקסים של אהבה ראשונה. לו הייתי קורא רק אותו, די היה בו כדי להמליץ. הס... המשך לקרוא

מורי

אני מאוד אוהבת את הספר הזה. את הסיפור הראשון, שלאף שטונדה, שמעתי לראשונה בשיעור ספרות בתיכון, כשהמורה לספרות סמדר, שהיתה חיוורת, עם שיער צהוב, דליל ודהוי, ומשקפיים עגולים קטנטים, וקול דקיק וחורק עם הגייה של עצרת יום הזיכרון, הקריאה לנו אותו. שנים אח"כ רכשתי את הספר, כי הכתיבה המקסימה, הקולחת, המשובצת בתיאורים מדוייקים ומטאפורות פיוטיות, עשתה לי את זה. ולא התאכזבתי. אילנה, הגיבורה בסיפור האחרון בספר, שגם הוא נקרא "סוגרים את הים", ממש "התיישבה" לי על דמותה של המורה שלי לשעבר, סמדר. האנטי-גיבורים של קציר גרמו לי לתחושה מעורבת של קרבת לב והזדהות עם חל... המשך לקרוא

tuli

הספר כתוב מצוין ונקרא בקלות ובסקרנות. אותי הכניסו הסיפורים לאווירה דכאונית. בכולם יש לפחות דמות אחת שפיספסה משהו. שלאף שטונדה מספר בעצם על מנוחת צהריים אחת מסוימת שבה שני בני דודים עשו מעשה שעכשיו, בבגרותם, כשהם נפגשים בלוויה של סבא, הם מתביישים בו, ולכן בעצם פיספסו את הקשר הקרוב שהיה ביניהם בילדות. "הנעליים של פליני" מכיל בתוכו פיספוס עיקרי ופיספוסי משנה. אם אתלה בשם הסיפור, אז הפיספוס העיקרי הוא של במאי מזדקן שחלם כל חיו לעשות סרט אידשאי לכבוד אימו, ואנו עדים לפיספוס הזדמנות אחרונה לכך. יש גם הרבה דמויות אחרות עם הפיספוסים שלהם. "דיסניאל" , שוב אתל... המשך לקרוא

שרה

מקסים! הקריאה מלווה בפרצי צחוק, גושים בגרון ולחלוחית... מדובר בארבעה סיפורים קצרים, מרגשים, מצחיקים ונוגים שפתחו לי את כל הנקבוביות... ממליצה לקרוא כל פעם סיפור אחד, וליהנות מחוויה שלמה ועוצמתית בכל סיפור.... המשך לקרוא

ריבה

עוד ספר מופלא של סופרת נהדרת... המשך לקרוא

Judith

שלאף שטונדה סיפור מצוין!... המשך לקרוא

גל אורן

"לרגע חסד שכזה ממתין כל מי שאוהב באמת ובתמים את הספרות העיברית...."חיים באר "פעם שהעולם היה כולו כתום.....והכל היה אפשרי" ספר שבאמת כולו רגע של חסד ודימיון מרתק. נהנתי מכל משפט. מכל סיפור. לא היתה שנייה שמחשבות אחרות עברו בראשי. כאילו הייתי שם ממש בתוך הספר.מדהים....... המשך לקרוא

מיה אליה

יופי של ספר. שפה עשירה ודימויים נהדרים. אהבתי, על כל מוזריותיו.... המשך לקרוא

נמנם