“וואו איזה ספר. אני מאוד אוהבת ספרים של סיפורים מלפני או מתחילת קום המדינה. נחום שוורצברג מספר על תקופת ילדותו בגיל 5 לערך בת"א של סוף שנות החמישים תחילת השישים. סבא וסבתא שלו גרו ברח' אדם הכהן, סבא שלו הייתה לו חנות מכולת בדיזנגוף ושירת המון אנשים ביניהם את פולה בן גוריון, יעקב בודו, ועוד והכל מטובל באידיש שהסבין דיברו. הסיפורים והטיולים שעשה עם סבו החכם, הזכיר לי נשכחות של סבי, יחד עם נחום”

“מה בין פריז לתל אביב של שנות השבעים? ילד בא לעולם מבלי שהוא יכול לבחור היכן יוולד, מי יהיו הוריו, איזו תרבות נגזר עליו לספוג. מדהים עד כמה מכריע הנתון הזה. לדוגמא אפשר לדמיין ילדה, הנולדת בימים אלה באפגניסטן להורים פושטונים, הנצמדים למסורת המקומית. סביר להניח כי תיגזר עליה עטיית בורקה כל ימי חייה ,בערות, מקסימום פניה, המעוטרים בעיניים ירוקות מרהיבות יתנוססו על עמוד שער של נשיונל ג'יאוגרפיק, מ”

“מרגש. ספר שיוצר געגוע לתקופה שהייתה ואיננה עוד. לפני המון שנים שאלתי את אימא שלי 'איך מרגישים כשמבוגרים' והיא ענתה לי 'בתוך הלב תמיד מרגישים צעירים' רק הגוף מרגיש אחרת. הספר הזה השליך אותי לתקופה שנדמה כאילו שכחתי, לעידן התמימות בו העולם נראה כמו 'לונה פארק' מרגש בדיוק כמו שמתאר הסופר שמלקט את כל זיכרונותיו עוד מהיותו דרדק בגן, את כל המקומות, האנשים, הריחות והטעמים. מתקן הנקניקיות המס”

“ספר זיכרונות נהדר , בעיקר לגילאים הנכבדים שביננו, ובעיקר לתל אביבים של פעם. כיוון שאת נעורי חייתי ברחובות סמוכים, הרי שכל האזור המתואר, צפון תל אביב, מגוריהם של סבא וסבתא של הכותב, המכולת של הסבא, היו ממש לנגד עיני. ממש בלעתי את הספר.”

“וואו איזה ספר. אני מאוד אוהבת ספרים של סיפורים מלפני או מתחילת קום המדינה. נחום שוורצברג מספר על תקופת ילדותו בגיל 5 לערך בת"א של סוף שנות החמישים תחילת השישים. סבא וסבתא שלו גרו ברח' אדם הכהן, סבא שלו הייתה לו חנות מכולת בדיזנגוף ושירת המון אנשים ביניהם את פולה בן גוריון, יעקב בודו, ועוד והכל מטובל באידיש שהסבין דיברו. הסיפורים והטיולים שעשה עם סבו החכם, הזכיר לי נשכחות של סבי, יחד עם נחום”

“מה בין פריז לתל אביב של שנות השבעים? ילד בא לעולם מבלי שהוא יכול לבחור היכן יוולד, מי יהיו הוריו, איזו תרבות נגזר עליו לספוג. מדהים עד כמה מכריע הנתון הזה. לדוגמא אפשר לדמיין ילדה, הנולדת בימים אלה באפגניסטן להורים פושטונים, הנצמדים למסורת המקומית. סביר להניח כי תיגזר עליה עטיית בורקה כל ימי חייה ,בערות, מקסימום פניה, המעוטרים בעיניים ירוקות מרהיבות יתנוססו על עמוד שער של נשיונל ג'יאוגרפיק, מ”

“מרגש. ספר שיוצר געגוע לתקופה שהייתה ואיננה עוד. לפני המון שנים שאלתי את אימא שלי 'איך מרגישים כשמבוגרים' והיא ענתה לי 'בתוך הלב תמיד מרגישים צעירים' רק הגוף מרגיש אחרת. הספר הזה השליך אותי לתקופה שנדמה כאילו שכחתי, לעידן התמימות בו העולם נראה כמו 'לונה פארק' מרגש בדיוק כמו שמתאר הסופר שמלקט את כל זיכרונותיו עוד מהיותו דרדק בגן, את כל המקומות, האנשים, הריחות והטעמים. מתקן הנקניקיות המס”

“ספר זיכרונות נהדר , בעיקר לגילאים הנכבדים שביננו, ובעיקר לתל אביבים של פעם. כיוון שאת נעורי חייתי ברחובות סמוכים, הרי שכל האזור המתואר, צפון תל אביב, מגוריהם של סבא וסבתא של הכותב, המכולת של הסבא, היו ממש לנגד עיני. ממש בלעתי את הספר.”