“אני צריכה להיות דרמטית היום. אין לי מושג איך לצרוח את דעתי על הספר הזה, בדרך שתבהיר שזו לא רק אני, והנטייה שלי למוגזמות. אולי זה רק הרגע שבו סיימתי אותו שעכשיו מדבר, אבל אני חושבת שהפעם - זה לגמרי באשמת הספר. מה שאני מנסה להגיד, זה שאני נותנת לו 100% קרדיט, על איך שהוא גרם לי להרגיש. או גאד, מאיפה להתחיל? קודם כל, הרבה מזמוזים מאוירים בזה, ומישהו פה אפילו קיבל היקי. ידעתם שבריטים אומרים "”

“הסיום הזה היה כל כך מספק.(אעעע) אני לא יודעת מאיפה להתחיל... כי מה שאני חווה עכשיו הוא כל כך מעבר לספר הזה. אז אני מניחה שעל זה אני אכתוב, על עצמי. זאת הולכת להיות ביקורת אישית להחריד, אבל אני אשתדל לקצר. למי שקורא את הדברים שאני כותבת כאן באתר, זה בטח נשמע מוכר, אבל האמת היא, שכמה שכבר כתבתי על עצמי, אף פעם לא הרגשתי שזו באמת אני. בחיים לא הרגשתי כל כך שני(השם שלי) כמו שאני מרגישה עכשיו.”

“אוקיי, האם אני עדיין על סף בכי? כן. האם זה הולך לעצור אותי מלכתוב ביקורת שנייה אחרי שסיימתי את הספר...פחחחח, ממש לא. כולם היו כל כך שמחים!! אני לא יודעת למה זה כל כך ריגש אותי, אני מאשימה בזה חלקית את מוזיקת הרקע השלווה שהחלטתי לשים לכבוד החלק האחרון והקצר של הספר. ג'ורג'יה אף פעם לא התאהבה באף אחד, היא לא ידעה למה, זה פשוט לא קרה לה עדיין. אבל היא רצתה שזה יקרה, כי היא אהבה את כל הרעיון של”

“רק לחשוב עכשיו על להסביר את העלילה של הספר הזה עושה לי כאב ראש. אבל כבר עבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא אותו, אז זה או לכתוב עליו ביקורת עכשיו או לעולם לא. וזה ספר כל כך טוב, מגיע לו ביקורת. הספר תורגם לאחרונה על ידי הוצאת רימונים ונקרא "מישהו מקשיב לי?". הכריכה הישראלית שלו לא משהו, אבל אחרי שסיימתי לקרוא את הספר אני דווקא חושבת שהיא מתאימה. לא קראתי אותו בעברית, אבל שמעתי שמכיוון שיש "דמות" שה”

“אני צריכה להיות דרמטית היום. אין לי מושג איך לצרוח את דעתי על הספר הזה, בדרך שתבהיר שזו לא רק אני, והנטייה שלי למוגזמות. אולי זה רק הרגע שבו סיימתי אותו שעכשיו מדבר, אבל אני חושבת שהפעם - זה לגמרי באשמת הספר. מה שאני מנסה להגיד, זה שאני נותנת לו 100% קרדיט, על איך שהוא גרם לי להרגיש. או גאד, מאיפה להתחיל? קודם כל, הרבה מזמוזים מאוירים בזה, ומישהו פה אפילו קיבל היקי. ידעתם שבריטים אומרים "”

“הסיום הזה היה כל כך מספק.(אעעע) אני לא יודעת מאיפה להתחיל... כי מה שאני חווה עכשיו הוא כל כך מעבר לספר הזה. אז אני מניחה שעל זה אני אכתוב, על עצמי. זאת הולכת להיות ביקורת אישית להחריד, אבל אני אשתדל לקצר. למי שקורא את הדברים שאני כותבת כאן באתר, זה בטח נשמע מוכר, אבל האמת היא, שכמה שכבר כתבתי על עצמי, אף פעם לא הרגשתי שזו באמת אני. בחיים לא הרגשתי כל כך שני(השם שלי) כמו שאני מרגישה עכשיו.”

“אוקיי, האם אני עדיין על סף בכי? כן. האם זה הולך לעצור אותי מלכתוב ביקורת שנייה אחרי שסיימתי את הספר...פחחחח, ממש לא. כולם היו כל כך שמחים!! אני לא יודעת למה זה כל כך ריגש אותי, אני מאשימה בזה חלקית את מוזיקת הרקע השלווה שהחלטתי לשים לכבוד החלק האחרון והקצר של הספר. ג'ורג'יה אף פעם לא התאהבה באף אחד, היא לא ידעה למה, זה פשוט לא קרה לה עדיין. אבל היא רצתה שזה יקרה, כי היא אהבה את כל הרעיון של”

“רק לחשוב עכשיו על להסביר את העלילה של הספר הזה עושה לי כאב ראש. אבל כבר עבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא אותו, אז זה או לכתוב עליו ביקורת עכשיו או לעולם לא. וזה ספר כל כך טוב, מגיע לו ביקורת. הספר תורגם לאחרונה על ידי הוצאת רימונים ונקרא "מישהו מקשיב לי?". הכריכה הישראלית שלו לא משהו, אבל אחרי שסיימתי לקרוא את הספר אני דווקא חושבת שהיא מתאימה. לא קראתי אותו בעברית, אבל שמעתי שמכיוון שיש "דמות" שה”