ביקורת ספרותית על Loveless מאת Alice Oseman
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 באוקטובר, 2021
ע"י סייג'


אוקיי, האם אני עדיין על סף בכי? כן.
האם זה הולך לעצור אותי מלכתוב ביקורת שנייה אחרי שסיימתי את הספר...פחחחח, ממש לא.
כולם היו כל כך שמחים!!
אני לא יודעת למה זה כל כך ריגש אותי, אני מאשימה בזה חלקית את מוזיקת הרקע השלווה שהחלטתי לשים לכבוד החלק האחרון והקצר של הספר.

ג'ורג'יה אף פעם לא התאהבה באף אחד, היא לא ידעה למה, זה פשוט לא קרה לה עדיין.
אבל היא רצתה שזה יקרה, כי היא אהבה את כל הרעיון של רומנטיקה.
לא היה אכפת לה עם מי, בת או בן, היא פשוט רוצה להתאהב.
היא רצתה סיפור אהבה, זוגיות, חתונה, ילדים - היא רצתה את כל זה.

כשהיא מתחילה את האוניברסיטה, העובדה שהיא עדיין לא התנשקה או אפילו התאהבה ברצינות במישהו - ממש מפריעה לה.
הספר הזה כתוב כל כך יפה, ונורא היה קל לי לקרוא אותו, כי הוא בעיקר מחשבות של הדמות הראשית, והיא בהחלטה סחפה אותי למחשבות רציניות.
לפעמים הדרך שבה היא דיברה אל עצמה או הפסימיות שבה היא הסתכלה על החיים, והעתיד שלה, שברו לי את הלב.
אני מניחה שבגלל זה הייתי על סף בכי לאורך כל החלק האחרון, כי עברתי עם הספר הזה מסע.
בחיי שלקרוא ספרים באנגלית זה כל כך מתגמל...אפילו שזה לוקח לי חודשים!
כל עוד אני נהנית מפרקי הזמן הקצרים שבהם שאני יושבת לקרוא, זה באמת לא מפריע לי.
הלוואי והספר הזה היה הספר הראשון שהייתי בוחרת לקרוא, זה היה נותן לי תחושה הרבה יותר טובה, כי הוא גם קל משאר הספרים שניסיתי לקרוא, וגם - הוא ממש טוב, כל חלק ממנו.
אבל בערך מהאמצע של הספר - הוא עובר מממש טוב, ל-"מדהים, וואו, אני לא מאמינה שזה אשכרה קורה!!".

היא חושבת על אהבה הרבה, היא חושבת על עצמה הרבה, היא מנסה למצוא מישהו שהיא נמשכת אליו, וחושדת שאולי היא מעדיפה בנות או סתם בררנית מאוד.
אני ידעתי את העובדה הזאת לפני שהתחלתי לקרוא את הספר, והמילים האלה אכן מוזכרות בתקציר, אז אני פשוט אחשוף שג'ורג'יה מתחילה להבין לאט לאט שיכול להיות שהבעיה שלה...היא שהיא א-מינית וא-רומנטית.
היא מתארת תחושות של גועל רק מהמחשבה של מישהו מנשק אותה ונושם עליה, והיא נלחצת נורא מהדברים האלה שהיא אמורה להתרגש מהם ולקראתם.
הסיבה שלג'ורג'יה יש תסביך, זה כי היא אוהבת אהבה!
מה גם שההורים שלה עדיין ביחד, והסבים שלה עדיין ביחד, אז מה שהיא מכירה מהבית זה משפחתיות ולבחור אדם אחד ולחיות איתו לנצח.
אז כשהיא מגלה שיכול להיות שלעולם לא יהיה לה את זה, כי היא לעולם לא תרצה את זה, עם אף אחד - זה מרסק אותה.
זה מרסק גם אותי.

זה פחד אמיתי, לחשוב קדימה על בעוד 40 שנה, שאת תהיי רווקה וכולם סביבך יהיו נשואים עם ילדים, ורק את תהיי לבד.
מחשבות כאלה יכולות להכניס כל אחד למקום אפל מאוד, לא כך?
אני ב-כ-י-ת-י מאחת הסצנות הסופיות, מבלי לעשות ספוילר, זה היה וידוי האהבה הכי יפה שקראתי בחיי.

החברים של ג'ורג'יה מדהימים.
כשהיא מתחילה את האוניברסיטה היא מגלה שהיא צריכה לחלוק חדר, וזה לא מוצא חן בעינייה בכלל.
אבל השותפה שלה מדהימה, ויש לה בעיות, אבל זה מה שהופך אותה לעוד יותר מדהימה.
ללא ספק רוני היא הדמות האהובה עליי...
והלוואי ויכולתי להגיד עוד משהו עליה, אבל אני חושבת שצריך לקרוא את הספר כדי להבין...
רוני מדהימה.

אני חושבת שא-מיניים ממש ימצאו את עצמם בספר הזה.
לא ידעתי שהרבה אנשים לא יודעים מה זה...
אני מניחה שכששמעתי על זה בפעם הראשונה זה פשוט נשמע לי כל כך מרתק, שזה פשוט נחרט לי בראש, ולא היה לי ספק שגם אנשים אחרים שמעו על זה ושגם להם זה נחרט.
אבל כנראה שהזיתי, ושהרבה אנשים לא יודעים בכלל מה זה אומר...הייתי מפנה אותם לגוגל, אבל אפילו גוגל עוד לא לגמרי בטוח מזה אומר.

שורה תחתונה, זה קשה להסביר את זה, אבל יש א-מיניים שכן יכולים לשכב עם מישהו, אבל אין להם ממש את החשק הזה, וזה לא רעיון שלהם...הם פשוט עושים את זה בשביל הבן זוג שלהם.
ויש כאלה שממש לא!
למעשה הייתי בסטנדאפ לא מזמן ואחד הסטנדאפיסטים אמר שהוא א-מיני, ושהוא לוקח כדורים כדי לעורר את החשק המיני שלו.
ותאמינו לי, אי אפשר היה לנחש את זה מהמראה שלו, וזה שהוא א-מיני היה הדבר היחיד שהיה מעניין לגביו, הבדיחות שלו פשוט היו על סמים ועם הרבה קללות.
אבל זה היה מעניין לשמוע אותו אומר, ש-80% מהזמן הוא לא היוזם ושאין לו ממש חשק לעשות את זה, אבל זה לא שהוא ממש לגמרי לא רוצה...אוף קשה להסביר את זה.

בקיצור, אם א-מיניות מעניינת אתכם, תקראו את הספר הזה.
הספר הזה כל כך חמוד, ואני מקווה שלא גרמתי לו להישמע מדכא.
אני לגמרי חייבת לקרוא עוד מהספרים של אליס אוזמן, יש לי כבר את "עוצר נשימה"(את השלושה הראשונים) באנגלית, אבל זה ממש לא מספיק.

זה היה כל כך חמוד...
אני כל כך שמחה שקראתי את זה.
ואין לי באמת עוד הרבה מה להגיד על הספר הזה, אולי חוץ מזה שאני ממש אוהבת את הכריכה שלו.
היא כל כך יפה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 4 שנים)
אולי צריך לשנות קונספט. לחשוב על להנות מהזמן שיש. בלי לחשוב
כמה זמן. זה מלחיץ רק לחשוב על הזמן.
צריך לשנות תפיסות.
להינות מהביחד כמה שיותר.
למצוא את המשותף החברי.
לחשוב פחות על טווחים
ויותר על איכות.
על מה נעשה ביחד.
ושיהיה מרחב בטוח כמובן.
סייג' (לפני 4 שנים)
לגמרי מסכימה איתך חני. אני חושבת שזה ממש קשה למצוא חברים שאתה בטוח שיהיו איתך עד הסוף.
הרבה אנשים שוכחים ונוטשים אחד את השני כשהם מגיעים לשלב הבא בחיים.
מה גם שקשה לחיות לבד, לחזור לדירה ריקה, לבשל לעצמך.

לא משנה, זה נושא רגיש אצלי משום מה...
ואפילו אחרי שראיתי את הפרק של סליחה על השאלה על רווקות מאוחרת זה עדיין לא יושב לי טוב.

תודה רבה!
חני (לפני 4 שנים)
ממרום גילי אני חושבת שזו לא צריכה להיות השאלה.
מה אם אשאר רווקה?
השאלה היא מה אם לא
נמצא חבר לחיים שיהיה אפשר
לחיות את החיים האלה באהבה וביחד.
כתבת יופי!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ