היא גדלה בין משפחות אומנה ומשם התדרדרה.
מאז היא כותבת (רק בלשון עבר) ועסוקה בוידוי חלקי ומתמשך, על 'הדבר הנורא' שעשתה.
כבר בשלב התחלתי זה, נשאר לכסוס ציפורניים ולקוות לטוב.

בדרך, היא גם מפתחת יכולות צפייה וניתוח מהדקות והמדוייקות שפגשנו, ואישיות יוצאת דופן (לטוב וגם לפחות כמובן).

אחרי הכל היא ילדה בעולם מבוגרים, שראתה בחייה הקצרים הרבה יותר משראו כאלה שגילם פי ארבעה.


"שקופה", "אף אחד