קיילי הייתה נערה יפהפייה, בעלת שיער בלונדיני גולש, עיניים כחולות כשל תינוק ובאופן כללי כל בחור שראה אותה בזווית העין התאהב בה- כי הרי ידוע שרק בלונדיניות כחולות-עיניים הן יפות. לקיילי יש תכונה שהיא לא מצליחה להיפטר ממנה- תמיד היא מנומסת לכולם ומתייחסת אליהם בחביבות ובנדיבות. אך אל תטעו, קיילי היא נערה מאוד מאוד אומללה.

קודם כל, מדי לילה היא מתעוררת בצרחות מסיוטים זוועתיים שהיא אפילו לא זוכרת,

לפעמים מישהו פשוט מוכרח לצעוק "די! חפרתם!" עם כל הבוטות, אין ברירה.
אז זו הולכת להיות אני. כי פשוט נמאס לי שסופרים מזלזלים באינטליגנציה שלי, חושבים שאיי קיו שלי נמוך (אולי אני גמדה, אבל תאמינו לי, זה לא אומר שום דבר על האיי קיו שלי), וחושבים שהם יכולים לקחת ספר למחזור, להדביק לו שם חדש, לזרוק על עטיפה עם בחורה יפה כמה נצנצים- והנה! עוד ספר שאפשר להרוויח עליו אלפי שקלים שהמתבגרים הטיפשים יבלעו

וואו. פשוט וואו.
באמת שאין לי מושג מה אני חושבת על הספר הזה.. היו רגעים שנגעלתי מהדברים שאני קראתי בספר הזה, אבל היו גם רגעים שאהבתי את מה שקראתי.

מכאן זה עלול להכיל ספויילרים, כי אני מתארת דברים שכתובים בספר- אז לשיקולכם אם לקרוא או לא :)

אז בתחילת הספר מסופר לנו על קיילי, נערה כביכול רגילה, ואמא שלה שורפת לאבא שלה את התחתונים על הגריל (רגיל, לא?) ובלה בלה בלה..
קורה מה שקורה, וקיילי

דבר ראשון שאני רוצה לעשות הוא להודות לאמא שלי. תודה, אמא, על שקנית את הזוועה הזאת, כי את הזוועות שקונים מותר לזרוק על הקיר ואת הזוועות של הספרייה לא.
דבר שני שאני רוצה לומר הוא שאחרי שקראתי כמה מהביקורות כאן והבנתי מה התקציר האמיתי של הספר החלטתי להשתמש בסימניה המגנטית שלי, בדיוק למקרה שמה שצוין למעלה יקרה. יש דבר אחד שיותר מעצבן מאשר לקרוא ספר גרוע – והוא לאבד את המקום שלך בספר גרוע. כי אז צריך

מה לעזעזל?
למה פירטתם את זה?
מה קורה....
הו, שאלוהים יעזור
פרות אדירות! הם הרגע...


המתכון לכתיבת רב מכר חדש ודנדש! (דנדש, איזה מילה כיפית! דנדש דנדש)
נערה יפהפיה, מצחיקה מסקימה מנומסת...... (הרשימה ארוכה וכואבת מידי כדי להמשיך אותה) בלונדינית עם עיינים כחולות כים
היא צריכה עבר טראגי (מוטב שכל משפחתה נהרגה בתאונת דרכים.. אבל אם אתה רוצה להיות ממש אמיץ לך על אמא\אבא קרירים ומרוחקים)
הנ

מה תופס לכם את המבט לראשונה בחנות? הכריכה? שם הספר? שניהם ביחד?
לי מה שתופס את המבט הוא שילוב של שניהם. ולענייננו: אני כהרגלי בקודש כל בוקר עושה סיבוב בצומת ספרים, אומרת שלום למוכר, בודקת אם יצאו ספרים חדשים. אני מטיילת לי להנאתי ופתאום צד את עיניי ספר בעל כריכת כסף, עצים שחורים מצוירים עליו ונערה יפיפייה עומדת ובוהה למרחק.(50 נקודות למי שינחש איזה ספר) זה שם הספר כתוב באדום נולדו בחצות.
מייד לק

והנה עוד ספר על מחנה\בית ספר\ פנימייה ליצורים קסומים. תראו איזה מבחר גדול יש להם: בית הלילה, תיכון לילה, מפלי הצללים... אם אתה יצור קסום אז הבחירה איפה תלך ללמוד ממש קשה!

טוב אז ביקורת על הספר...אממ... מאיפה להתחיל??? מתחשק לי לנסות לרדת קצת על ספר, אשמח לתגובות :)

בעיקרון מסופר על נערה בשם קיילי שחייה קורסים בתוך חודש והיא מוצאת את עצמה במחנה עם פריקים מוזרים שמסתבר שהם ערפדים, פיות, מכשפ

סבתא של קיילי שלנו מתה, נפטרה. פוף, התנדפה מחייה של קיילי והותירה אותה בודדה מול הוריה.
וזה לא מספיק. טריי - הגבר שחשבה לאהבת חייה - התגלה כשמוק מהמעלה הראשונה. וזרק אותה למען פלונית בעלת חצאית קצרצרה. היכול להיות גרוע יותר מזה? כן, אבוי, שוד ושבר. הוריה מתגרשים וגם אביה האהוב לא רוצה אותה בחייה. לא שאפשר להאשים אותו. וכך מתנדפים להם האנשים החשובים בחייה.
היא מתרחקת מחברתה, והיא לא כול כך מחבב

אוקיי..תתרכזי.. לכתוב ביקורת.. מה לכתוב? מה לכתוב? יש לי!!
אז ככה.. הרעיון עצמו לא חדשני.. מחנה ליצורים על טבעיים. ראינו כבר דברים כאלה (מסומנת- פנימייה ל"ליצורים שהמחברות החליטו לקרוא להן ערפדים למרות שחוץ מהקטע של הדם אין שום דימיון בעליל" וספרים בסגנון)... אבל מה? הספר הצליח לסקרן אותי.
כבר אמרתי שמהרגע שראיתי אותו לראשונה חשקתי בו? לא? אז אני אומרת את זה עכשיו.
אל תשפטו אותי...יש לו כריכה מ