נסיעה. איזה שם מרגש לספר. נסיעה, מסע, כיסופים, רגשות, נופים, התרחשויות בנפש, תמונות, חריטות זיכרון.
עלילת הסיפור די פשוטה: <mark>יאיר</mark> כותב על נסיעה של גיבור הספר עם אביו, לקב"ן, עקב מצוקה בזמן שירותו הצבאי. במאה ושניים עמודים, מגולל בפנינו גיבור הספר וידוי מרגש וכואב, על המצב הקשה שאליו נקלע בשירותו הצבאי. כתיבה בגוף ראשון אשר מקרבת את הקורא אל גיבור הספר ואל המחבר. תעתוע, מעין שכרון, אשר מסייע בהתפקע

אני לא מאוד גאה בזה, אבל כשאני קוראת ספר - מה ספר, כל טקסט, אימייל או פוסט בפייסבוק - הדבר הראשון שתופס אותי הוא השפה. לפני התוכן, לפני הסיפור. אם השפה לא עוברת את המבחן שלי, לא אצליח להתרכז בשאר. זו יכולה להיות שפה רזה או עשירה, ספרותית או מדוברת, קונסיסטנטית או מתחלפת, אבל אני חייבת לדעת שאני בידיים טובות, של כותב.ת יודע.ת ספר ובעל.ת מקצוע.
את המבחן הזה הספרון של <mark>אסולין</mark> עובר בגדול.
הגיבור, בחו