“מהי בדידות? האם אדם שהוא לבד בהכרח בודד, וזה שיש לו משפחה וחברים - בטוח לא? היש 'בדידות מוחלטת' לעומת 'רגעים של בדידות'? אם האופי שלך, הדעות שלך, העקרונות שלך, המנטליות שלך, הפה הגדול שלך, החינוך שלך או השד-יודע מה שלך לא עולים בקנה אחד עם מה שמקובל בסביבה – זאת בדידות? אם אתה מרגיש תלוש בתוך שיחות חולין של חברים או בני משפחה – זאת בדידות? אם יש לך משהו חשוב להגיד אבל אתה "פוגש" תנועות גלישה במ”

“התעוררתי לבד , והלכתי לישון לבד, וסעדתי במסעדה לבד, וראיתי סרט בקולנוע לבד . אבל אני לא בודד, מה פתאום ? אני טיפוס חברותי , אני . הרי יש לי טלפון נייד חכם, ויש לי אלף חברים דרך הווטסאפ והפייסבוק והטוויטר והאינסטגרם . וגם אתם בעצמכם חברים שלי בסימניה . אז מה זה משנה שלא ראיתי אף אחד מהמוני החברים במציאות ולא דיברתי איתם ולמעשה אני לא יודע עליהם כלום ? שטויות , העיקר שהם חברים שלי . ואם אני מרגיש עצ”

“למה התחלתי לקרוא את הספר? כי מהכתוב על הכריכה האחורית הוא היה נשמע לי הזוי ומוזר ומטורלל בדיוק כמו שאני אוהבת. ואני אוהבת ספרים מוזרים ומטורללים. יש בהם משהו חינני, פורץ מסגרות, מרענן ממסגרת שגרת המציאות האפורה והכובלת. אני אוהבת. נו. לכו תסבירו אהבה. למה הפסקתי לקרוא את הספר? כי הוא הזוי ומוזר ומטורלל הרבה יותר ממה שאני יכולה לשאת. אני אוהבת מוזרויות כאשר הן עונות על סוג של היגיון פנימי. לא קי”

“לא אהבתי את הספר מהכריכה, אך בגלל שאיני שופטת ספר על פי כריכתו, התחלתיו. כתיבה פלצנית ומתנשאת. סיפור מטורלל, מוגזם, שלא ברור בו הקשר ל"בדידות". הסופרת לקחה נושא רציני ועטפה אותו במעטפת "פילוסופיה" פלצנית, לא ברורה של מי. אכזבה מרה. עצבן אותי כהוגן.”

“מהי בדידות? האם אדם שהוא לבד בהכרח בודד, וזה שיש לו משפחה וחברים - בטוח לא? היש 'בדידות מוחלטת' לעומת 'רגעים של בדידות'? אם האופי שלך, הדעות שלך, העקרונות שלך, המנטליות שלך, הפה הגדול שלך, החינוך שלך או השד-יודע מה שלך לא עולים בקנה אחד עם מה שמקובל בסביבה – זאת בדידות? אם אתה מרגיש תלוש בתוך שיחות חולין של חברים או בני משפחה – זאת בדידות? אם יש לך משהו חשוב להגיד אבל אתה "פוגש" תנועות גלישה במ”

“התעוררתי לבד , והלכתי לישון לבד, וסעדתי במסעדה לבד, וראיתי סרט בקולנוע לבד . אבל אני לא בודד, מה פתאום ? אני טיפוס חברותי , אני . הרי יש לי טלפון נייד חכם, ויש לי אלף חברים דרך הווטסאפ והפייסבוק והטוויטר והאינסטגרם . וגם אתם בעצמכם חברים שלי בסימניה . אז מה זה משנה שלא ראיתי אף אחד מהמוני החברים במציאות ולא דיברתי איתם ולמעשה אני לא יודע עליהם כלום ? שטויות , העיקר שהם חברים שלי . ואם אני מרגיש עצ”

“למה התחלתי לקרוא את הספר? כי מהכתוב על הכריכה האחורית הוא היה נשמע לי הזוי ומוזר ומטורלל בדיוק כמו שאני אוהבת. ואני אוהבת ספרים מוזרים ומטורללים. יש בהם משהו חינני, פורץ מסגרות, מרענן ממסגרת שגרת המציאות האפורה והכובלת. אני אוהבת. נו. לכו תסבירו אהבה. למה הפסקתי לקרוא את הספר? כי הוא הזוי ומוזר ומטורלל הרבה יותר ממה שאני יכולה לשאת. אני אוהבת מוזרויות כאשר הן עונות על סוג של היגיון פנימי. לא קי”

“לא אהבתי את הספר מהכריכה, אך בגלל שאיני שופטת ספר על פי כריכתו, התחלתיו. כתיבה פלצנית ומתנשאת. סיפור מטורלל, מוגזם, שלא ברור בו הקשר ל"בדידות". הסופרת לקחה נושא רציני ועטפה אותו במעטפת "פילוסופיה" פלצנית, לא ברורה של מי. אכזבה מרה. עצבן אותי כהוגן.”