“לאחר שסבתא שלי נפטרה מצאנו בין חפציה המוני מכתבים. כאלה שחברים ובני משפחה כתבו לה, וכאלה שהיא כתבה אליהם, והשאירה לעצמה העתק. ככה זה, כאשר הדואר תלוי באמצעי תעבורה שאינם בהכרח מהירים, עשויים לעבור שבועות וחודשים בין המכתב ששלחת ובין התשובה שקיבלת עליו, ולא בטוח שתזכור מה בדיוק סיפרת ומה לא. וכך מצאנו הרבה התכתבויות יפות. וגם כמה עצובות, מכתבים שנשלחו לאירופה בתקופת השואה, ולא זכו למענה.
פעם אנש”