#
ברבע הראשון של הספר התפתיתי מספר פעמים לנטוש אותו. הוא נראה לי בנאלי וסטיריאוטיפי כמו ספרים רבים שכותבות סופרות על שאיפותיהן הכמוסות (ג'ק הוא סופר, אמריקאי, חתיך, קרוב מאד לגיל 50, לפני גירושים לא כואבים מאשתו השנייה, נוטה לפלרטט עם נשים יפות איב היא אנגליה שיודעת להתאים את כלי האוכל לכלי ההגשה ולהכין שימורים) המשכתי בקריאה סתם, לא היה לי מצב רוח לשום ספר אחר באותו זמן.

קראתי כבר כמה ספרים ה

לאחר שסבתא שלי נפטרה מצאנו בין חפציה המוני מכתבים. כאלה שחברים ובני משפחה כתבו לה, וכאלה שהיא כתבה אליהם, והשאירה לעצמה העתק. ככה זה, כאשר הדואר תלוי באמצעי תעבורה שאינם בהכרח מהירים, עשויים לעבור שבועות וחודשים בין המכתב ששלחת ובין התשובה שקיבלת עליו, ולא בטוח שתזכור מה בדיוק סיפרת ומה לא. וכך מצאנו הרבה התכתבויות יפות. וגם כמה עצובות, מכתבים שנשלחו לאירופה בתקופת השואה, ולא זכו למענה.

פעם אנש