“הספר מצוין לטעמי. כתיבתה של יערה עמנואל ללא רבב, מרתקת, מושכת לקרוא, הזכירה לי במשהו - וזו מחמאה - מסגנונה ה"מיידי" והקולח של עירית לינור. פחות התעכבתי על התיאורים המיניים שבספר אלא דווקא יותר על ההארות הפילוסופיות, המחשבות והרצף הפילוסופי והפסיכולוגי שבספר שהיה מעניין, חכם מאוד ומאיר עיניים. במילים אחרות: הוא פשוט גרם לי לחשוב. אשמח לקרוא עוד מספריה של סופרת חשובה זו. ורק שתי הערות הגהה בלבד, ברש”

“רומן אירוטי, סוגה לא מוכרת לי במיוחד וחלק מהסיבה שבחרתי לקרוא. מור כבר אינה בת עשרים. חצתה את קו הארבעים האימתני ובעלת נסיון לא מבוטל עם גברים. לא מוכנה להתמסד כחברותיה לנישואין ואימהוּת עם ערימות טיטולים וחוסר שינה. המחוייבות הטוטאלית הזו לא בשבילה. אוהבת את ילדי חברותיה והם אותה ופונים אליה 'דודה מורמלדה'. עורכת מגזין 'צוף' המודפס, אופנתי וצבעוני שטרם נעלם כליל בעולם האינטרנטי. בעבודתה היא מתו”

“רומן רווקות תל אביבי. בלי הפסקה. אם כבר אז כבר. והמון מזה. עמנואל כתבה רווקה שהפולניות היו מסתכלות עליה בקורט קנאה ואומרות ״ברור, זאתי לא תתחתן אף פם...״ גדוש עד להקיא בחידודי לשון, אירוניה, שנינות, לוואים, הערות, תיאורים, מחשבות, דעות נחרצות. חופרת. מרוב הגודש אין כמעט סיפור. אם החלטתם כמוני להעז, אז, המלצה חמה, שימו כוס מים בהשג יד. לא לבעלי קיבה חלשה.”

“אוקיי, אחרי ציפייה ארוכה אפשר לסכם: סקס-יש (ואפילו לא כתוב רע) גבר מסובך-יש אהבה- יש (בערך) כביכול, הכל מושלם. אז למה נשארתי עם תחושה כ"כ גדולה של החמצה? משהו מפוספס לי. אולי הדמות השטוחה מדי של הגיבורה, אולי הקצוות שנסגרים באופן מהודק מדי. מושלם זה לא, אבל כספר טיסה-אחלה.”

“הספר מצוין לטעמי. כתיבתה של יערה עמנואל ללא רבב, מרתקת, מושכת לקרוא, הזכירה לי במשהו - וזו מחמאה - מסגנונה ה"מיידי" והקולח של עירית לינור. פחות התעכבתי על התיאורים המיניים שבספר אלא דווקא יותר על ההארות הפילוסופיות, המחשבות והרצף הפילוסופי והפסיכולוגי שבספר שהיה מעניין, חכם מאוד ומאיר עיניים. במילים אחרות: הוא פשוט גרם לי לחשוב. אשמח לקרוא עוד מספריה של סופרת חשובה זו. ורק שתי הערות הגהה בלבד, ברש”

“רומן אירוטי, סוגה לא מוכרת לי במיוחד וחלק מהסיבה שבחרתי לקרוא. מור כבר אינה בת עשרים. חצתה את קו הארבעים האימתני ובעלת נסיון לא מבוטל עם גברים. לא מוכנה להתמסד כחברותיה לנישואין ואימהוּת עם ערימות טיטולים וחוסר שינה. המחוייבות הטוטאלית הזו לא בשבילה. אוהבת את ילדי חברותיה והם אותה ופונים אליה 'דודה מורמלדה'. עורכת מגזין 'צוף' המודפס, אופנתי וצבעוני שטרם נעלם כליל בעולם האינטרנטי. בעבודתה היא מתו”

“רומן רווקות תל אביבי. בלי הפסקה. אם כבר אז כבר. והמון מזה. עמנואל כתבה רווקה שהפולניות היו מסתכלות עליה בקורט קנאה ואומרות ״ברור, זאתי לא תתחתן אף פם...״ גדוש עד להקיא בחידודי לשון, אירוניה, שנינות, לוואים, הערות, תיאורים, מחשבות, דעות נחרצות. חופרת. מרוב הגודש אין כמעט סיפור. אם החלטתם כמוני להעז, אז, המלצה חמה, שימו כוס מים בהשג יד. לא לבעלי קיבה חלשה.”

“אוקיי, אחרי ציפייה ארוכה אפשר לסכם: סקס-יש (ואפילו לא כתוב רע) גבר מסובך-יש אהבה- יש (בערך) כביכול, הכל מושלם. אז למה נשארתי עם תחושה כ"כ גדולה של החמצה? משהו מפוספס לי. אולי הדמות השטוחה מדי של הגיבורה, אולי הקצוות שנסגרים באופן מהודק מדי. מושלם זה לא, אבל כספר טיסה-אחלה.”