» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (15):
ספרים שאני רוצה לקנות,
גיבורות נשיות יוצאות דופן,
ספרים מצויינים,
נקרא ב 2012,
ספרות אסלאמית וערבית מודרנית,
רשימת קריאה של חמדת,
ספרות ערבית ועולם האסלאם,
כשלסבתא יהיו מדפים,
רשימת קריאה,
ספרות ישראלית,
מזרח תיכון,
שמאל,
פרוזה,
= ניתן להשיג בחיפה (זמנית) = ,
תומחר ,
עוד ...
|
1.
|
|
מי זאת כהרמאן מצ'יצאן גיבורת ספרו של סלמאן נאטור 'היא, אני והסתיו'? ספק דמות אלגורית, ספק דמות בשר ודם, שעלילותיה כובשות את הקורא בדרמה כפרית עוצרת נשימה. מרקם החיים הפלסטיני המשורטט בספר ביד אמן מעורר שאלות נוקבות על הגורל הפלסטיני במדינה היהודית. דרך עיצוב מדוקדק של דמות אשה מסתורית פורש סלמאן נאטור דינמיקה מרתקת של היחסים בין פלסטינים בפרט וערבים בכלל. העומק האנושי של דמויותיו ניכר במיוחד בכושרו הנדיר לחדור לעולמן של נשים, במיוחד באמצעות פרישת מערכת היחסים הכובשת לב בין כהרמאן לג'מילה. כיצד, שואל נאטור, מתאפשר בכלל קיום אנושי לנשים בין הזיה ומציאות ובין חולשה וכוח? בדרך המפותלת והמורכבת שבה הוא מוביל את דמויותיו בין עולם המאגיה לבין עולם התבונה החודרת, מערב סלמאן נאטור בין דמיון לבין מציאות ויוצר רומן צלול ומופתי, שלשונו המאופקת והאירוניה המתוחכמת שלו מעמידות אותו כדמות מרכזית בשורה הראשונה של יוצרי הספרות כאן ובעולם הערבי.
סלמאן נאטור, סופר ומחזאי . נולד וחי בדלית אל כרמל . פרסם עשרות ספרים בשפה הערבית וספר אחד בעברית ('הולכים על הרוח', 1992) בספריו עסק בזיכרון, מרחב וזמן. כתב חמשה מחזות שהוצגו בארץ ובעולם הערבי. תרגם וערך מעברית ספרים רבים ביניהם שתי אנתולוגיות בערבית של סיפורת עברית ושל שירה עברית שכללה 24 משוררים.
...
|
2.
|
|
"לעתים אני מוכיח את הזיכרון על כך שהוא בוגד בי. לעתים אני מוכיח את הזיכרון על כך שהוא ממאן לבגוד בי. לו רק ידעתי כיצד לנהוג בו: באהבה רבה או בשנאה יוקדת?" - סלמאן נאטור, מתוך הספר
כחרוזים בשרשרת נמסרים הסיפורים ב"הזיכרון שוחח איתי והסתלק" מאת סלמאן נאטור. שרשרת שנדמה שניתן להניע, למשש את חומריה, לשמוע את מה שאולי אנו יודעים בסיפי הכרתנו, את מה ששאל סופר אחד ואת מה שענו לו מספר לא מוגדר של זקנים. וכן, את מה שסיפר הוא לעצמו, כדי להבין, כדי לברר, כדי לזכור.
מיהו השיח' מחורץ הפנים? הוא נולד במספר כפרים, זכרונותיו מקיפים כול אך בה-בעת נותרים מקומיים; הוא זוכר פרטים שוליים לצד התרחשויות הרות גורל; הוא זוכר שמות של מקומות ושמות של נִספים; לפרקים איננו יודעים מדוע הוא מספר ולפרקים הוא עומד על כך שהסיפור הוא הירושה הגדולה שבידיו. ומהי הארץ הנפרשת בפנינו בספר? כיצד נוכל לחיות עם רפאיוּתה, כיצד נקשיב?
הזיכרון שוחח איתי והסתלק – חייו ומותו של השיח' מחורץ הפנים, ספרו של סלמאן נאטור, נושא בחובו סיפורים אינספור הסובבים את התהליך הטראומטי של העם הפלסטיני בשנת 1948 ובעקבותיה. זהו אחד מספרי הפרוזה הראשונים שהעזו להתמודד, עם סוגיית הסיפור על אודות הנכבה ועם סוגיית זכרונה – על פניה והקשריה המרובים. עתה, שלושים שנים לאחר שהחל להכתב כטור ספרותי בעיתון, מובא הטקסט גם בפני קוראי העברית,
בתרגומו הקשוב של יהודה שנהב-שהרבני ובצרוף אחרית דבר מעמיקה פרי עטו.
סלמאן נאטור (נולד, 1949) הוא סופר ומחזאי. נולד וחי בדאלית אל-כרמל.
פרסם עשרות ספרים בשפה הערבית. בספריו עסק בזיכרון, מרחב וזמן. כתב חמישה מחזות שהוצגו בארץ ובעולם הערבי. תרגם מעברית וערך ספרים רבים – ביניהם אנתולוגיה לסיפורת עברית ואנתולוגיה לשירה. זהו ספרו השלישי המופיע בעברית, קדמו לו הספרים: "הולכים על הרוח" (בית ברל, 1992), "היא, אני והסתיו" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011). הספר רואה אור בסדרת ושתי בעריכת עדי שורק....
|
3.
|
|
סופר ישראלי דרוזי, המגדיר עצמו כערבי פלסטיני, יורד לבית שאן. במסמך ספרותי מרתק חושף סלמאן נאטור את תמונת עולמם ואת צפונות ליבם של תושביה. זהו מיפגש מסוג נדיר בו מטשטשות זהויות לאומיות נוקשות, נמוגות דעות קדומות ופורצות החוצה פנים אנושיות.
"מה חיפשו עמי-העולם בארץ הזאת, בהמשכיות מששת אלפים שנה? טבע, ונוף, וים, ואדמה, גם את אלוהים חיפשו ואת גן-העדן... ואני, כמטורף, מחפש אדם! ומיהו אדם בבית-שאן? האם זה שאומר "אני לא שונא ערבים", מתכוון לומר לי: "אני לא שונא אותך?".... ומי אמר, שבית-שאן היא מקום לשנאת האדם? כך כתבו בעתונים, והראו בטלוויזיה, וקטלגו והכניסו לסטטיסטיקה. כל פינה וההיסטוריה שלה. כל אדם והפינה שלו, עם ההיסטוריה שלה".
...
|
4.
|
|
שלוש היצירות של סלמאן נאטור המכונסות כאן לרומן מסעות מובילות את הקוראים בשבילים לא מוכרים – ולעתים סמויים מן העין – של הארץ, של המולדת ושל הזיכרון. שלושת החלקים פורשים מפה שכמוה לא הכרנו; מרחבים המעורסלים זה בזה כבמעשה קסם בשל תעתועי הזמן הגלוי והזמן הנסתר.
הדרך מדאלית אלכרמל לפריז עוברת דרך אלח'יריה, והדרך בין נצרת לשכם עוברת דרך לונדון ורומא. זהו מסע אל היהודי, אל הערבי ואל מה שביניהם. אלקֻדס וירושלים, בּיסאן ובית שאן, חיפה וחיפא. הסיפורים שמתגבהים זה על גבי זה – באיפוק, באירוניה, בהומור, אבל גם בכאב – מתלכדים לכדי נכס תרבותי יוצא דופן עבור אלו היושבים בארץ ועבור אלו החולמים עליה....
|
|