צינואה <mark>אצ'בה</mark> יליד ניגריה הוא מחלוצי הסופרים האפריקאים. ספר זה נכתב ב-1958 עדיין בתקופת השלטון הקולוניאלי הבריטי בניגריה. ניגריה קיבלה עצמאות ב-1960.

הספר מחולק לשלשה חלקים.
החלק הראשון מספר בצורה נהדרת את סיפורו של האדם השחור באפריקה לפני הגעת האדם הלבן בשלהי המאה ה-19. סיפורו של אוקונקוו הוא סיפורה של אפריקה השחורה.
אוקונקוו הוא אדם גאה, ממכובדי השבט ושומר על זהותו ותרבותו עתיקת היומין בקנא

אם תסתכלו על אנשים שהם בעד משהו כמו נגיד בעד שיהיה שיוויון בין הפריפריה למרכז אני חושב שתמצאו אנשים מכל מיני סוגים. אתם בטוח יכולים למצוא כאלה שגדלו איפה שאני גדלתי ושכל החיים שלהם הרגישו שהמדינה לא עושה להם כבוד וחושבת שהם צריכים ללמוד איך להיות בני אדם אבל תמצאו גם כאלה שגדלו עם כפית של כסף כמו שאומרים אבל הם מאמינים שלכולם מגיע אותו דבר. חלק מאלה מהסוג השני אני לא בטוח שהיו רוצים להיות חברים של

ספר המלווה את השבטים האפריקאים בניגריה בשתי תקופות:
א. טרום הכבוש של האדם הלבן.
ב.הכיבוש בשלביו הראשונים.
בספר מצורף אפילוג של פרופסור גליה צבר.
השבטים טרם הכיבוש חיו באיזון חברתי ותרבותי. ידעו לפתור סיכסוכים בצורה הגונה. למשל בעל הכה את אשתו וזאת ברחה לבית הוריה. הבעל דרש מחכמי השבט לקבל חזרה את תשלומי המוהר ששילם עבורה.
האישה הופיעה בפני השופטים ומתארת את סבלותיה.
השופטים פוסקים בתבונה,