רוית ראופמן

רוית ראופמן

סופרת


1.
סיבוב פרסה חד שנוגה מחליטה לבצע, מרחיק אותה מבית הוריה בקיבוץ, ובה בעת גם מקרב אותה לשם, לזיכרונות, לסודות, לטראומות ואל שפת האם. "מי יודעת איך אומרים באמא מוזיקת ג'אז?" אמנון שאל, ונרקיס והדס בקושי החזיקו את הבטן מרוב צחוק כשענו: "מוזיקת גָז." ומי יודע איך אומרים באמא כלב? והתפוצצו מצחוק כשענו: "חתול!" זה היה נכון. "איך אומרים באמא סיגריה?" ופתאום ידעתי בעצמי את התשובה. "מקטרת," אמרתי די בשקט, אבל הם שמעו. בבת אחת הם השתתקו והסתכלו עלי. ואז התפוצצו שוב מצחוק. ככה גיליתי שאני יודעת עוד מילים בשפת האמא. ידעתי "הֵא לך" (נכון, נוגי, זה נכון) וגם "מגיע לך". וקיבוץ באמא זה "מחנה," מלוכלכת זה "מלוכלכה". נוגה נשאבת אל מערבולת של געגוע ואשמה שמסתחררת מן הילדות שלה, ואולי עוד מילדותה של אִמה בפולין. לכאורה רגליה נטועות היטב בהווה — יש לה משפחה וקריירה — בכל זאת המערבולת מסחררת ומושכת אותה אל מצולה של סודות, צפנים, כאבים לא מדוברים ואשמה, הנוהמים בתוכה את נהמת הבדידות והתלישות: אמא. לרגל הנסיבות מזמן לנו בירור נוקב של חוויות החבוּת, החמלה והחיפוש המתמיד אחר האמת, שהיא "כמו אש. צריך למצוא תמיד את המרחק הנכון. אי־אפשר ממש לגעת בה." הוא מתחקה אחר המקום שבו הסתבכה השפה של נוגה עם זו של אמה ומפגיש אותנו עם השאלה, האם יש סיכוי לתיקון ולשחרור מהכבלים הכובלים אותנו מראשיתנו. רוית ראופמן, ילידת קיבוץ גבעת חיים, מתגוררת בזיכרון יעקב. פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה הספר "לרגל הנסיבות" יצא בהוצאת כנרת זמורה-דביר....

2.
"אז מה את עושה אחרי העבודה?" הוא שואל, והיא קולטת שהוא מתחיל איתה. וזה מלחיץ אותה. היא חשבה שבזה שנתנה לו את המספר הורידה אותו ממנה, ועכשיו הוא מתקשר והיא לא יודעת אם שומעים אותה מעבר לקיר, ואם כן, מה אפשר להבין מזה, ואם הוא מסתכל עליה עכשיו, דרך איזה חרך מסתורי, האם הוא רואה שהיא מצליחה גם להתעסק עם הגרביונים וגם לצחקק בשירותים עם גבר זר שנדלק עליה, וזה מעביר בה זרמים שגורמים לה לדעת משהו על איך היא מרגישה, ופתאום יש לה הגדרה עצמית. קובץ הסיפורים של רוית ראופמן פורש בפני הקורא מצג ישראלי עכשווי של מגוון דמויות, כולן נעות על קו התפר בין הנורמליות לבין השתלטות של מציאות פנימית, לעתים הזויה, או תלושה. המיוחד בקולה הספרותי של ראופמן הוא היכולת לזקק את היומיומי, לייצר מקטעים סאטיריים ושנונים, וכן מחשבות ולבטים אצל הדמויות, באופן שחושף קול מיוחד ומסוגנן. מתוך ההתפתלות והמצוקה מול הבנאליות, דמויותיה מייצרות רגעים של קסם שמקשטים את המציאות. הקובץ מציג יכולת לנכס לטובת הדמויות רגעים ייחודיים, שפה פרטית, מחשבות והיסטוריה מעניינת. כל אלה הם חלק מהאיכויות של כתב-היד המקורי הזה, המביא לקורא יצירת ביכורים בשלה. "מתוך אמפתיה וחמלה מכאן ובראייה חודרת וחושפנית מכאן משרטטת רוית ראופמן את דיוקנאותיהן של הנשים הפועלות בסיפוריה, נשים שהמרחב הקיומי שלהן הנע בין יאוש ותקווה הופך תחת מגעה הבוטח והרגיש לסוג של מנוחה. תרומה ייחודית לספרות המנסה לפענח את הסודות הכמוסים של ההוויה הנשית." חיים באר רוית ראופמן היא פסיכולוגית קלינית, חוקרת פולקלור ומרצה בחוג לספרות העברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה....

3.
לנפש האדם יש שפה משלה לספר על מצבה. שפה זו שונה מהשפה המילולית כפי שאנו מכירים אותה בחיי היום־יום, והיא מנהלת איתה יחסים מורכבים. התנהגויות יומיומיות רבות ניתנות להבנה על רקע היחסים בין השפה הראשונית הלא־מודעת והשפה המילולית הסמלית. הספר פורש קשת של מקרים שבהם סימפטומים התנהגותיים מטופלים תוך בירור היחסים בין שתי השפות. חלקו הראשון של הספר, "משפה לחוויה", מציג מקרים שבהם בני אדם מחיים בהתנהגותם ביטויים שפתיים שונים, ביניהם התנהגותו של אדם שהוא מאחר כרוני, המובנת כהחייאה של הביטוי "לאחר את הרכבת", ביטוי שיש לו משמעות קונקרטית בחייו של אותו אדם, או התנהגותו של אדם המתקשה להירדם, אשר מובנת כהחייאה של הביטוי "להירדם בשמירה" הנחווית עבורו כמסוכנת. חלקו השני של הספר מתאר כיצד משתמשות הדמויות המטפלות בערוצים הלא־מילוליים שהן מביאות עמן, על מנת ללמוד משהו על ההתנסות הלא־מילולית שמביא עמו המטופל. המקרים בספר מדגימים תוך שימוש בגישות התייחסותיות ובין־סובייקטיביות כיצד ניתן להשתמש בחוויות הסובייקטיביות של המטפלים על מנת לנסח במילים חוויות שהן במהותן טרום מילוליות. ד"ר רוית ראופמן היא פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת קבוצתית, ביבליותרפיסטית, חוקרת ספרות ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה. ספריה הקודמים: 'חלומות ומעשיות - חקירה פסיכואנליטית ואתנו־פואטית' ו'משחקי חברה'. ...

4.
חלומות ומעשיות עממיות, שני תוצרים נפשיים אשר מלווים את האנושות משחר ימיה, זוכים בספרה של רוית ראופמן להתייחסויות חדשות אשר מעלות תובנות חשובות ביחס לטבע האדם והחברה. חלומות על נישואים, הריונות ולידות, מלחמות וכיבושים, מאבקים בין המינים וכמיהה לקשר – כל אלה מסייעים להאיר באור חדש מעשיות נפוצות כמו "שלגייה", "אצבעוני", "הנזל וגרטל" ו"כחול הזקן". מעשיות ידועות אלה, אשר עליהן גדלנו והן רווחות בעולם כולו, מספקות דרכי פירוש חדשות לחלומות שקהילת המטפלים והחוקרים מתלבטת כבר שנים רבות בדבר אופני הפירוש הראויים להם. ספר זה מציע חיבור ייחודי בין שני התחומים, ובמובן הזה מהווה נדבך חשוב בדיאלוג הממושך שמתנהל בין הפסיכולוגיה לספרות העממית כשני תחומי דעת. בעולם של מאבקים בין עמים ובין קבוצות, ובמציאות הישראלית האינטנסיבית שבה אנו חיים ופועלים, נראה שז'אנר המעשייה חסר הפשרות, אשר מציג עולם סטריאוטיפי שבו מתעמתים הקטבים המנוגדים זה עם זה, עדיין שומר על רלוונטיות. חוויית הקסם והאשליה אשר מאפיינת מעשיות עומדת אף היא במוקד הפרשנות בספר זה, תוך כדי ניסיון לשפוך אור על המרכיב הפנטסטי בקיום האנושי, כמו גם על תפקידו החשוב בהתמודדותנו עם המציאות. ד"ר רוית ראופמן היא פסיכולוגית קלינית מומחית; מרצה וחוקרת בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה; מלמדת בתוכנית לביבליותרפיה ...


ראשית אומר שהספר מצוין נוגע בחיים ובנקודות הרגישות של רבים מהישראלים, ילדים של שורדי השואה. העלילה כולל סיפורי שלושה דורות שמשקפים מאד את... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
אחד המשחקים האהובים עלי ביותר בילדותי היה להתחבא בארון. הייתי לוקחת ספר ופנס ומתגנבת לארון הענק בחדר השינה של הורי. מעולם לא הצלחתי להיות ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
יש הרבה דמיון בין אנשים וספרים. יש את אלו הבולטים, המככבים, ויש את השקטים. יש את אלו שמיד כובשים אותך, ויש את השקטים יותר, שבלי לשים לב, אתה ... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כחודש קיבלתי מחברתי תמר מתנה, את הספר לרגל הנסיבות, עם הקדשת הסופרת, לאחר שהשתתפה בערב עם הסופרת רוית ראופמן בזכרון יעקב. תמר סיפרה ש... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ