ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 בספטמבר, 2019
ע"י עפרה
ע"י עפרה
לפני כחודש קיבלתי מחברתי תמר מתנה, את הספר לרגל הנסיבות, עם הקדשת הסופרת, לאחר שהשתתפה בערב עם הסופרת רוית ראופמן בזכרון יעקב.
תמר סיפרה שהמפגש היה מאד מעניין ומרגש והיא, ביודעה כמה אני אוהבת לקרוא, החליטה לקנות לי אותו.
התחלתי בו ביום לקרוא בו (מבלי לקרוא שום ביקורת או אפילו את ה-blurb (התקציר/פרסומת על גב הספר שלא מצאתי לו מילה תואמת בעברית), מבלי שהיה לי מושג על מה הספר). למחרת אמרתי לתמר שמהמעט שקראתי זה ספר על חיים בקיבוץ, עוד נושא שאני אוהבת עקב ההיסטוריה המשפחתית שלנו אך גם חשבתי לעצמי - כנראה עוד מישהי שהחליטה לדהור על הצלחת יעל נאמן והיינו העתיד שלה.
לא המשכתי בקריאת הספר כי המתינו לי ספרים מהספריות שזמן ההחזרה שלהם נשף על עורפי וכרגיל... הספרים הפרטיים שלי בסופו של דבר תמיד נדחקים הצידה וממתינים לימים בהם ה-due date של הספריות עוד רחוק.
בביקורי ביום שישי האחרון בספרייה גיליתי אותו כספר קולי והחלטתי לעבור פורמט ולהנות ממנו במהלך נסיעותי לעבודה (שעה וחצי שעתיים לכל כיוון מספקות הרבה זמן שמיעה), התחלתי לשמוע אותו ו... נשאבתי!
היום סיימתי אותו, כשאת השלוש השעות האחרונות שמעתי כבר בבית, כי כבר פשוט אי אפשר היה להפסיק.
לא אכביר במילים על הספר עצמו, אני משאירה למי שיחליט לקרוא את הספר לגלות לבד. רק אתקן את הרושם הראשוני שלי וזה ממש לא עוד ספר על חיים בקיבוץ וכן אשתף אתכם שבשעת השמיעה האחרונה של הספר לא הפסקתי לרעוד - תופעה חדשה לגמרי מבחינתי.
ולסיום - רוית ראופמן, תודה ששיתפת אותנו בסיפור המרגש הזה, מורידה בפניך וביחוד בפני מי שהספר מוקדש לה את כל הכובעים האפשריים.
מומלץ בחום ושוב תודה לחברתי תמר שחשפה אותי לספר הזה!
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Ravit Raufman
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בין הכתיבה לקריאה
עפרה יקרה, אנחנו לא מכירות, אבל שמחתי שקראת את הספר, ושאהבת, ושכתבת. אגלה לך שגם אני בזמן הכתיבה לא הפסקתי לרעוד, וכשקראתי את שכתבת חשבתי איך הרעד עובד, מתהליך הכתיבה, לתהליך הקריאה, באופן שהוא סמוי מן העין אך מורגש בגוף.
|
|
חגית
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ספר מקסים!!! אי אפשר לעזוב אותו
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת