אהבתי את הספר! אם כי יש פגם קטן. אבל זה לא יפריע לי לתת לו חמישה כוכבים...
אני חייבת להגיד, כשסיימתי לקרוא את הספר - עמדתי על הרגליים ומחאתי כפיים ל<mark>ג'וזפין אנג'ליני</mark>. הכתיבה הייתה טובה, אבל זה לא למה אהבתי את הספר. כל הקטע על אלות הגורל שמתעקשות לחזור על אותה טרגדיה נוראית בכל דור, עם הדמויות והשמות שחוזרים על עצמם והסיפור על מלחמת טרויה (לא זה עם הסוס הענק מעץ) היה פשוט גאוני! אני לא בטוחה אם הסב

מקוללים.
מקוללים #1.
<mark>ג'וזפין אנג'ליני</mark>.
שלושה כוכבים.







ב - י - ק - ו - ר - ת - !


[הביקורת עצמה תכיל ספויילרים, אבל אני אזהיר עליהם מראש.]
{הביקורת הינה מכילה דעות אישיות שלי}






❄ ❄ ❄

כמה זמן זה היה?
שנה כמעט? אולי יותר... לא זוכרת. לצורך העניין נגיד שזו הייתה שנה.
במשך שנה אחת החברות שלי אמרה שלי לקרוא את הספר הזה. היא כל הזמן אמרה שהיא ספר טוב, שהיא ממש אהבה

" לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון על פני האדמה,
לנצח נצחים,אם נצליח"

המחשבה על הימים הקדומים מותירה מספר שאלות.
המחשבה על כך שאותם אנשים,התנהגו בדיוק כמונו.

אנשים יוצאים למלחמות על כבוד
אנשים יוצאים למלחמות כדי לכבוש אדמות
אנשים בדיוק כמונו בשנה המתקדמת שלנו, בעולם המתקדם שלנו.

יוון העתיקה
רומא העתיקה
מצרים העתיקה

תרביות כה שונות אך האמונה בהם כל כך זהה, החלפת שמות האלים אך או

בספר הראשון התאהבתי, אבל למה להרוס את הספר השני? למה להרוס?
בספר הראשון אהבתי את כל הסיבוך בסוף וחיכיתי לספר הבא.
ועכשיו אני מבינה שלא הייתי צריכה לקרוא לא את הספר ולא את התקציר כי זה הוציא לי לגמרי את החשק מהסדרה והמספר השלישי.
פתאום היא היחידה שיכולה לרדת לממלכת המתים, ויש חוטר חדש שבא לעזור לה, ושאני חושבת שהיא תנטוש את לוקאס לטובתו בספר הבא ואם זה קורה, אני הופכת לשונאת מושבעת של הסדרה.
אנ

הספר ממש טוב וקראתי אותו כל עוד יכולתי .
אהבתי את הכריכה, והתקציר פשוט מושך את הנוער לקנות את הספר( המיתולוגיה המודרנית מעולם לא היתה סקסית יותר)
בנוסף לכך אהבתי את לקיחת הדמויות במיתולוגיות מהעבר להווה, שיחזורן ושינוי במקצת של המיתולוגיה כך שיתאים לספר.
בהרבה ספרים דימיוניים שהעולם קסמי וכל זה אפשר לראות שפותרים בעיות שמתרחשות בעזרת קסמים וקללות ובכך נגמר הסיפור (קסנדרה קליר), ובספר הזה יש כמה

כשהייתי בסביבות גיל 10-11, אהבתי כל ספר שקראתי, לא משנה כמה הוא היה גרוע או זוועתי.
זכור לי רק ספר אחד שהפסקתי באמצע באותה תקופה (כשף של דיו, אם אתם מתעקשים לדעת, הוא היה פשוט נוראי, הוא היה כל כך מתסכל שפשוט הפסקתי לקרוא באמצע)
למזלי, התקופה הזו חלפה לה, ודעתי השתנתה לגבי הספרים, והתחלתי לשנוא כמה מהם.
כיום יש ספרים שאני מתביישת שאפילו העזתי לחבב (עיינו ערך: אליסון נואל וספריה, כן, מודה באשמה,

ספר מקסים. רכשתי אותו לפני כשלושה שבועות, והוא מעולה.
הספר מתחיל כמו כל ספר בזמן האחרון בחורה רגילה תיכוניסטית באי בארה"ב בשם ננטקט ששום דבר לא קורה בו. היא מרגישה שונה אבל מנסה כל הזמן להעלים את זה, עד שיום אחד מגיעה לאי משפחה חדשה של שני אחים אם נשותיהם וילדיהם שהם גם הולכים לחטיבה. וכאן הכל מתקלקל, גם פה מעורבים איך שהוא אלים וכוחות וסודות אפלים. לא כמו כל הסדרות האחרות עד האמצע אנחנו במתח מה

כן הוא קיטשי,וכן הוא חוזר על הרעיונות שמוצגים בספרים דומים(בלונדינית מופנמת וחתיך חדש שמגיע לבית ספר) אבל רוב הספרים משתמשים ברעיונות שממוחזרים מרוב הספרים שקדמו להם,זה לא אומר שהעלילה ירודה,או הכתיבה גרועה החכמה היא להשתמש ברעיונות הקיטשיים בצורה חכמה ושהספר לא יהפוך לזול.
קראתי המון ספרים,ספר זה הוא מבין הספרים האהובים עליי ביותר,הוא זה שגרם לי להתעניין במיתולוגיה היוונית(שהיום אני כבר לומדת) ו

מיתולוגיה יוונית. שתי המילים האלה מספיקות בשביל לשכנע אותי לקרוא ספר, אז ברגע שקראתי את התקציר והבנתי שמדובר במשהו שקשור למיתולוגיה, החלטתי לקרוא אותו.
ובגלל שאין הרבה ספרים שתורגמו לעברית ומשלבים בתוכם מיתולוגיה יוונית (בואו נשים בצד את פרסי ג'קסון), אז ברור עוד יותר שאני אקרא אותו!

**מכאן הביקורת עלולה להכיל ספויילרים לא כל כך הורסים אם תחליטו לקרוא את הספר ( אני רק מספרת על מקרים שקרו בספר,