“#
השגיאה הכי גדולה שאפשר לעשות לגבי הספר הזה – בעידודה הנמרץ של הכריכה האחורית – הוא להניח שהוא מותחן, עם רוצח, קורבן ועבודת בילוש מורטת עצבים. מי שיחשוב כך אכזבתו מובטחת, וחבל שיתחיל לקרוא אותו. מצד שני נפש (של אחרים...) היא דבר מותח. מהבחינה הזאת אפשר להגדיר אותו כספר מתח.
אחר צהרים שמשי בבילוי עם בעלה ובנה בן השנתיים על שפת אגם, מתנפלת קורה על גבר זר לה ורוצחת אותו בסכין לקילוף פירות שהחזיק”