לכאורה, אין דבר פשוט ממתאר הרומן הזה.
אדם המתקרב לגיל חמישים מגיע לעיר דרומית בברזיל במטרה להשתתף בכנס.
הוא סופר ודמות מודרנית נפוצה: הולך רגל מקצועי.
אירוע טקסי מיוחד - יום ההולדת ה"עגול" המציין את כניסתו לגיל העמידה - והצורך להמתין לתחילתו של הכנס בעיר הזרה,
מביאים להחלטתו לטייל זמן מה בפארק שהוא מאתר במפת העיר.

ברגע יציאתו מן המתחם האורבני וכניסתו אל מרחבי הפארק,
נפתח בעצם עולם הבנוי משרשרת מחשבות ההולכות ומתפתחות על פי קצה הבחירה בנתיבים השונים.
האירועים המסופרים בספר הם אוניברסליים לחלוטין - עד כי הליכה ברחבי הפארק יכולה להיקרא כאודיסיאה מיניאטורית הנוגעת לכול.

במרחק שני עשורים מן החדירה המסיבית של האינטרנט לתוך החברה האנושית,
שני העולמות שלי משיק מחדש בדרכו המיוחדת רעיון ארכאי הרבה יותר ומהפכני לא פחות מהשוטטות האינטרנטית:
הגלישה הפיזית בתודעה באמצעות המרחב.


הסופר היהודי-ארגנטיני סרחיו צ'חפק (1956) הוא אחד הסופרים החשובים והעדכניים בימינו בשיח הספרותי בעולם.
קולו מזכיר סופרים גדולים אחרים, בייחוד את וו"ג זבאלד וחואן חוסה סאר.
צ'חפק כתב עד כה 17 ספרים; שני העולמות שלי זכה לעשרות רבות של ביקורות נלהבות ופורסם להוצאות לאור מן האיכותיות ביותר בעולם.