****


אני תוהה מתי ייגמרו סוף סוף הנושאים לחבורה הזאת, כל סופרי הנוסחה האלה כדוגמת דן בראון, ג'יימס רולינס, דיוויד בלדאצ'י ו<mark>סטיב ברי</mark>, שבכל פעם מוצאים איזה מסדר אבירים עתיק ונשכח, אוצר היסטורי נעלם או תעלומה בלתי פתורה בת 2000 שנה שעומדת להתגלות דווקא עכשיו, ובדרך לא דרך תופרים סביבם סיפור מופרך לחלוטין הכולל ארכי-נבל שרוצה להשתלט על העולם, אשר מזימתו מסוכלת ברגע האחרון על ידי גיבור העשוי לבלי

אוצר בית המקדש הפך לתעלומה שרבים מתעניינים בה. ויש גם מחפשים. אם הם ימצאו משהו - בספק. ראוי כאן להזכיר שבית המקדש היהודי נבזז פעמים רבות. זה התחיל עם פרעה שבזז את האוצר בזמן שלטונו של רחבעם מלך יהודה. המשיך עם עתליה ובניה שדאגו להחליף את כלי הקודש בפסלים למה שנקרא עבודה זרה, המשיך עם יהואש מלך ישראל שלקח את אוצר המקדש מאמציה מלך יהודה כדי לשלם שוחד למלך אשור, והמשיך עם הגלות לבבל, ואחר כך שיבת ציו

ספר מעניין, קריא וטוב. מעבר לעלילה הבלשית יש בסיפור הזה הרבה היסטוריה של הנצרות, מידע מעניין על מוסד האפיפיוריות, הותיקן ויחסי הכוחות ובעיקר הרבה מאוד על האי מלטה - על אבירי מסדר מלטה, המסדר ההוספיטלרי ועוד. כל זאת דרך סיפור בלשי - מרתק ניתן לומר, קריא מאוד - אם כי לא תמיד הכי אמין - אבל מה זה חשוב - העיקר מספק שבוע קריאה מרתק, מעניין עם לא מעט דברים חדשים להכיר וללמוד. <mark>סטיב ברי</mark> - המחבר, מתמחה בס

מעניין מה הייתי כותב על הספר הזה, אילולא קראתי לפניו גם את "אוצר הטמפלרים" של אותו <mark>סטיב ברי</mark>; סביר שהייתי מהלל ומשבח את יכולתו של המחבר לערב מציאות ודמיון באופן שיישמע הגיוני ומשכנע - משימה כלל לא פשוטה ובפרט כשהחלטת כבר "ללכת" על שיבוץ בספרך של דמויות הסטוריות ממשיות ושל אירועים כנ"ל. נכון שאת יוחנן פאולוס כבר אי אפשר לשאול, אבל הספק מקנן...

אלא שאת הנעשה אין להשיב ואת ההוא אכן קראתי לפני הזה,

את הספר אוצר הטמפלרים קראתי לפני יותר משלוש שנים ובמהדורה האנגלית שלו. כסיימתי את הספר הרגשתי שכשמו כן הוא - אוצר ! לא אפרט על עלילתו של הספר מכיוון שהיא ניתן לקרוא עליה בכל אתר. הכתיבה של <mark>ברי</mark> מעולה, מפורטת מאוד, מותחת ולמרבה הפלא גם פשוטה, כך שכל קורא יוכל להבין ללא בעיות את העלילה והמתרחש. ההשוואה הבלתי נמנעת בין ספר זה לצופן דה וינצי היא הכרחית, אולם כיום אחרי שקראתי 4 ספרים של דן בראון לעומת 6

הרלן קובן פוגש את דן בראון ?...
מקריאת הביקורות שמצאתי לספר זה וגם בעילעול בעמודיו הראשונים, הייתי בטוח שזה בדיוק מה שאני הולך לקבל : גיבור-<mark>ברי</mark>ון נוסח 'הקבוע' של קובן, זה שחסר יכולת בסיסית לקיים קשר יציב עם בני אנוש ושעסוק בעיקר <mark>ברי</mark>סוק עצמות, הפעם 'בסביבת פעולה' נוסח בראון - מסדר הטמפלרים, אוצרותיהם הכמוסים וכל אלה שהחליטו פתאום לחפש כתובות אבן בדרום צרפת, בניסיון לאשש את האגדות האורבאניות הללו..

אני יכולה לדמיין את <mark>סטיב ברי</mark> פוגש לשיחת ביזנס ופלז'ר את הסוכן הספרותי שלו, פלוני ברנרד כוהן. אין לי מושג אם זה באמת שמו של הסוכן, אבל מה אכפת לי להמציא. סטטיסטית זה נכון. השניים עברו קילומטרז גדול יחד, בכל זאת 12 שנים ןשמונים ומשהו הוצאות ספרים עד לפרסום הספר הראשון של ברי, דברים כאלה מחשלים חברות. אתה לא ממשיך להיות סוכן של מישהו כזה אלא אם אתה מאמין בו מאוד, והקשר ביניהם הוא לא רק עסקי אלא גם חב

זה מה שקורה כשאתה מערבב ג'יימס בונד עם דן בראון. האמת - ספר לא רע בכלל...
<mark>סטיב ברי</mark> אוהב לכתוב על פינות אפלות (לכאורה) בהיסטוריה, להביא מהן "שלל" אל ימנו ואז לשלוח סוכנים אמריקאים להציל את העולם מגילוי האמת בקשר אליהן. התוצאה בדרך כלל היא סיפור מרתק, קולח ומותח. לזכותו יש לומר שבסוף הספר הוא עורך "רשימת מלאי" בה הוא מציין מה הם הפריטים האמיתיים בסיפור ומה הוא המציא. אבל עד אז - העלילה שוטפת ומותחת

בדרך כלל כשאני קוראת ספר על אירוע או אישיות היסטורית אני תמיד פונה לויקיפדיה כדי ללמוד עוד,
אבל לפני זמן מה ראיתי בנטפליקס את הסדרה על האבירים הטמפלרים ומאבקו של פיליפ הרביעי בהם, והסדרה עזרה לי להבין טוב יותר את הספר הזה.

שוב אותו גיבור עשוי ללא חת, שאמנם פרש מהשירות החשאי, אך נקרתה בדרכו תעלומה, סקרנותו מתעוררת והוא כולו "נכנס לאירוע" .
כמו בספרו הקודם של <mark>ברי</mark>(קבר הקיסר) גם כאן הגיבור נעזר