“מתחשק לי לכתוב ביקורת על ספר זנוח זה שעל פי הדירוג באתר איש לא התעניין בו וודאי שלא דירג אותו מכיוון שפשוט מגיע לו ולסופר שכתב אותו.
הספר מאוד הזכיר לי את הכתיבה של אסימוב שיש בה תמיד אלמנט בלשי במיוחד בסיפורים הקצרים שלו. למרות שאינו מגיע לרמה של האחרון מצליח אנדרסון לכתוב סיפורים וספרים מעניינים שגם מהווים סידרה שלמה של רעיונות ורצף של מאורעות (ושוב, כמו הסדרות של אסימוב - המוסד ורובוטים).

לסיכום, אם אתם לא מחבבים את ז'אנר המד"ב - בל יהי חלקי עמכם אך אם בכל זאת יש את נפשכם ואתם ממחזרים ספרים (כמוני) של אסימוב, קארד, קלארק וכו' אני מציע לכם גם לטעום מהיין הישן שבספרים אלו של אנדרסן (אם כי כמו שכתבתי, יש טובים מהם).”