#
<mark>דולת-אבאדי</mark> כתב בשנות השמונים של המאה שעברה את הספר הזה, הקשה לקריאה. אני מניחה שגם אם הייתי אירנית הספר היה קשה לי: הוא נוגע בשורשיו של הכאב, מתאר תיאורים קשים לקריאה של עינויים והשתררות של חזקים על חלשים, מתאר מצב בו שליטי המדינה מתעללים באזרחיה, איש לא יודע מתי יגיע תורו, והאזרחים מנסים כמיטב יכולתם להסתגל לשינויים: להעמיד פנים, להימנע מחיכוך עם מי שהכוח בידו, לדחות את הקשר שלהם עם קרובים וחב

הטיול הראשון שלי לחו"ל היה כשהייתי בת 27. כבר עבדתי שנתיים והיה לי כסף, אז הזמנתי את ההורים שלי שלא נסעו קודם יחד אל מחוץ לפרובינציה, לנסוע איתי לצרפת. החבר שהיה לי אז, מי שהוא גם בן הזוג שלי היום, ביקש להצטרף ונסענו ארבעתנו.

טיילנו בבורגונדי. בכל עיירה קטנה שהגענו אליה אחד הדברים הראשונים שאבא שלי חיפש זו הויטרינה של משרד התיווך המקומי. הוא הסתכל על התמונות של הבתים ועל המחירים שלהם כאילו מחר

המהפכה, כל מהפכה, אוכלת את בניה.
וכל מי שעיניו בראשו, יכול לראות ולהבין זאת לאורך ההיסטוריה האנושית ובכל זאת, מהפכות ממשיכות להתרחש.
והעובדה הזו מלווה את הקורא לאורך כל הספר הזה. בני העם האיראני שהצליחו להפיל מכסאו את מי שנחשב לאחד השליטים החזקים בעולם, קיבלו בתמורה את אחד המשטרים ה...איך לומר זאת? הכי פחות ידידותיים למשתמש.
ואת התחושות אפשר להבין בספר הזה.
דבר חשוב מאוד לכל מי שמתכוון לקרוא,

ספר לא קל לקריאה. דיכאוני לעתים עד ייאוש. מספק נקודת מבט איראנית למהפכה האסלאמית ב 1979. קיים אזכור בספר למנהיגים ולשליטים וגיבורים איראנים אשר היו זרים עבורי, מעט הקשו להבין יותר לעומק את הרובד הסיפורי. אך יחד עם זאת , הטרגדיה של העם האיראני עולה מכל קיר, וחלון המוזכר בסיפור.

עבורי כאחת שניזונה מהתקשורת , הספר חידש מאוד ופתח צוהר נוסף לאיראן. אחרית הדבר עושה סדר ברובד הסיפור ומבארת (הן פוליטית

ספר חשוב, קשה, קודר, מייאש, עצוב - לא קל בכלל לקריאה. מומלץ מאוד לקרוא את אחרית דבר הנמצאת בסוף הספר דווקא לפני שקוראים את הספר.אחרית הדבר אותה כתב חגי רם, מאירה מפרשת ומבארת את הרקע למהפכה האיסלמית באיראן ואת הרקע לאירועים המתוארים בסיפור.
הסיפור הוא מונולוג של אב -קולונל לשעבר בצבא האיראני אשר בתו בת ה-14 מובאת לקבורה לאחר שהוצאה להורג, 2 בניו האחרים מתו גם כן באירועי המהפכה ובן נוסף שנכווה נפש