ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 בספטמבר, 2019
ע"י משה
ע"י משה
לפני מספר שנים נפגשתי בביתו של צייר מוכר ורציתי לקנות מעבודותיו. הוא הראה לי מספר עבודות, אבל אני ביקשתי לראות עבודות מוקדמות שלו כיוון שידעתי שהן טובות יותר. הוא אמר לי תשמע אגיד לך את האמת, הבן שלי מתחתן עוד חודשיים ואני מאוד רוצה לעזור לו כלכלית, אראה לך מספר עבודות שאף פעם לא הצעתי למכירה. הוא הלך לחדר והוציא שבע עבודות קטנות יחסית, אבל מיד הוקסמתי, כל אחת הייתה יצירת מופת של האמן. הוא אמר לי שצייר אותן לפני כשלושים שנים ומכל אחת הוציא גם סט ליטוגרפיות. שאלתי אותו איך ייתכן שחלק קטן מהעבודות הן כאלו מקסימות והרוב טובות גם הן אבל פחות מרשימות. הצייר ענה, תשמע לכל אמן או אדם יש ימים מעטים בהם באה להתארח בביתו המוזה שמוציאה מידיו את המיטב של כשרונו כל שאר הימים הם ימים רגילים. באותו הרגע הבנתי שאני הולך לצאת ממנו עם כל 7 הציורים וכך היה.
הספר תותים בזמן כתיבתו לא זכה לביקורה של המוזה של רות. זוהי נובלה שנכתבה ב-1929 אותה הפסיק רות לכתוב באמצע, אולי התוצאה לא הייתה לרוחו.
נראה שהסיפור מבוסס על התרחשויות בחייו של רות עצמו. הוא מתאר עיירה קטנה ונחשלת באזור הספר של האימפריה האוסטרו-הונגרית. יש הרבה אור וחן בתאורי מזג האוויר והעלילה עצמה מעניינת, רות ללא ספק יודע לכתוב, אבל חסר עומק לדמויות ומתרחשים יותר מידי ארועים בזמן מאוד קצר. מה שכתב בנובלה זו היה צריך לפתח יותר לעומק לספר של 200-300 עמודים.
יש לרות ספרים מוצלחים בהרבה ואיתם הייתי ממליץ להתחיל, בראשם איוב, מארש רדצקי וטאראבאס. ספרים בהם המוזה ללא ספק ביקרה את רות לעיתים קרובות.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
זה הישג לא מבוטל לקנות 7 ציורים לאוסף..למרות שתמיד רוצים עוד.
אהבתי את הסקירה ומסכימה עם הנאמר לגבי מוזה מיוחדת שמבקרת בפתאומיות.
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
כרמליטה, תודה.
אתל, אני יודע שיש ציירים שמאוד קשה להם למכור מעבודותיהם, אבל כשמדובר בציור כמקצוע למען פרנסה אין להם הרבה ברירה. יעל, מסכים עם שכתבת. |
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
כמו לכל אדם גם לאמן יש "הצלחות" ו"כשלונות"
נראה לי שלא תמיד יש חפיפה בין מה שחושבים אחרים לבין מה שחושב האמן עצמו על עבודתו. ביקורת מעוררת מחשבה. |
|
אתל
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
מעניין איך הרגיש הצייר כששלח את הציורים שלו לדרכם החדשה איתך. אני מניחה שיש בכך סיפוק גדול אבל גם אובדן, כיוון שהוא מפקיד את העדויות לביקורה של המוזה בידיו של מישהו אחר...
בשונה מסופרים, כשציירים נפרדים מהאומנות שלהם זה לתמיד. אני באמת לא יודעת איך הם מסוגלים. |
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את שכתבת. תודה סנטו.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת