“אפרים קישון המודרני של אנגולה.
ספר בעל אירוניה דקה, הצוחק על כלם.
בראש וראשונה הפוליטיקאים המושחתים,אחריהם האידאולוגים המזנים את עצמם. המיסיונרים ואנשי הדת.
האוליגרכים והלאה והלאה.
הסיפור מין תעלת בלאומילך אנגולית שבה בעצם הכל טובע . בעדינות, כמעט בלי להרגיש.
מלחמה שיש מרוויחים ממנה.
פוליטיקאים שחל עליהם איסור לעסוק במסחר והם מעבירים אותו לבני הזוג.
רגע רגע נראה שאני כותב על מדינה אחרת. נדמ”