יערה שחורי

יערה שחורי

סופרת


1.
"הבה נבהיר מראש: בלי דמעות. אף דמעה לא תישפך פה. אמנם ילדים יעלו כאן לפניכם, או אם נדייק - בעיקר ילדות. ילדות שנעלמו, אבדו כמו זוג כפפות ועוד כפפה אחת. אבל אנשים הולכים לאיבוד כל הזמן. נעלמים בלי להשאיר עקבות. זה לא עניין חדש. חשוב שתבינו, אנחנו לא המצאנו שום דבר. ומי אמר שהן מתות? לא, זה לא הסיפור הזה, כאן לא ידובר בזוועות. אולי אפילו סוף טוב יהיה כאן, סוף טוב מאוד-מאוד. וזאת ההתחלה." עיר עשירה במותרות וחסרה במוצרי יסוד שכל הילדים נעלמו ממנה ביום אחד; סופרת ישראלית שמתחקה אחר שלוש ילדות אמריקאיות שלא שבו לבתיהן; וסיפור חניכה שבור על קיץ ארוך, מורה לכתיבה ותלמידים נאמנים מדי. שנות החלב, ספר הפרוזה הראשון של יערה שחורי, כולל שלוש נובלות שלא מפסיקות להפתיע את קוראיהן. בכתיבה משוחררת ומבריקה, פיוטית, מצחיקה ופרועה, נמדד וממופה שטח ההפקר שבין ילדות ובגרות. כמו הלשון, גם גיבורות הספר מיטלטלות בין דמיון והתפכחות, בין פנטזיה וריאליזם. יערה שחורי (ילידת 1977) היא סופרת ומשוררת, עורכת וחוקרת ספרות. ספר שיריה "אצבע, שן, כנף" ראה אור בהוצאת עם עובד ב-2010 וזכה לשבחי הביקורת. ...

2.
המעיל אָחַזְתִּי בַּמְּעִיל הַחוּם בְּמַחֲצִית חַיַּי וּמַחֲצִית כָּזוֹ הָיְתָה לִי וְאָבְדָה וְהַפְּחָדִים טִפְּסוּ עַל עוֹר פָּנַי כְּשֶׁהִתְחַלְּפָה הַשְּׁאֵלָה מֵאַיִן בָּאתִי עָמַדְתִּי מוּל הַכְּבִישׁ וְהַשָּׂדֶה וְהַמִּפְעָל אָבָק אָדֹם כִּסָּה עַל הַפְּחָדִים וְאִם אֶשְׁכַּח מִצְבּוֹר שֶׁל חֲפָצִים חַדִּים : הֲרֵי שֶׁשּׁוּב אֵדַע מֵאַיִן בָּאתִי הֶחֱזַקְתִּי בַּדְּפָנוֹת שֶׁל הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל כְּבִישׁ וְעַל בִּטְנַת הַבֶּגֶד וְרַק מַשְׁכּוֹן אָבוּד זִמְזֵם בִּשְׂפַת הַנּוֹלָדִים אִמִּי קָנְתָה מְעִיל קָטֹן , אִמִּי אָבְדָה לִי . יערה שחורי נולדה בתל אביב ב-1977 וגדלה בקיבוץ אפק. היא עורכת ספרים וכותבת על ספרות ואמנות. שיריה התפרסמו בכתבי עת שונים. אצבע, שן, כנף הוא ספרה הראשון....

3.
תארו לכם עולם אחר. הוא נע במקביל לזה שלכם כמו כדורים תואמים המייצרים בסיבובם צורת שמינייה. אבל יש לו זמן אחר. קשב אחר. שומעים בו דברים אחרים, למאכלים יש טעמים מודגשים יותר. נסו לעמוד שם על שתי רגליים ולאכול תות שדה, סוכרייה על מקל, טוסט גבינה. אבל לא תוכלו. לילי ודורי אקרמן הן אחיות הספונות בעולם האגדי של ילדותן. בבית הכפרי שבו הן גדלות החירשות היא טבע ראשון, והן משקיפות על השומעים כעל דגים בתוך אקווריום. לילי ודורי, בלתי נפרדות, חיות בתוך גן עדן של גרוטאות מתכת. סביבן, תחת כנפיו של אביהן, נאספים פגועים ובעלי מום, מחכים לזמן מלכותם. אז באה הפרידה כמו סכין: דורי נאלצת לעבור לפנימייה ולילי נותרת מאחור. החיים מתפרצים פנימה והדממה יורדת למחתרת, שולחת מכתבים ריקים מתחת לפיתויים קורצים של מילים וגוף. אקווריום הוא רומן מרהיב ומהפנט, המתחקה ביד– אמן אחר הפקעות האפלות והמקסימות של הילדות שצומחות בחשאי אל בגרותנו; הוא מספר על הבתים הקוראים לנו לשוב אחרי שדימינו לעזוב אותם; על בריתות שנדרשים חיים שלמים כדי להפר אותן ועל אהבה. זהו ספרה השלישי של יערה שחורי. ספרה הקודם, "שנות החלב", גרף פרסים וזכה לשבחי המבקרים....

4.
את ניצבת בחוסר זהירות על הסף. הנה העתיד שלך שעוד רגע יתכנס תחת המילה עבר. זמנים הם עניין מבלבל עבורך. יכולת להיות בת תשע מצטיינת. אלה שנות העשרים שאת נכשלת בהן. שנות העשרים מספר על שנים דחוסות ואינטנסיביות, מערב דברים שהיו ודברים שהיו יכולים להיות. התחנות ברורות ולכאורה מוכרות: לשכת גיוס, שנה בקיבוץ, עיר גדולה, עבודות גרועות ומערכות יחסים גרועות עוד יותר, לב שבור ופסקול מרוסק של שנות התשעים ושל תחילת שנות האלפיים. כמו בחלום, המספרת הולכת שוב בדרכים שבהן הלכה כאשה צעירה שמחפשת מקום בעולם. היא מפענחת את הסימנים הסותרים שהטביעה באותן דרכים ובתוך כך מטשטשת אותם בעקבות טריים. התוצאה הפרדוקסלית היא ממואר מצוין בגוף שני, עליו כתבה ארנה קזין: "אני אוהבת אותו בכל הלב. אקרא בו שוב ואמליץ לכל מי שמבקש לכתוב בצורה הספרותית המאתגרת הזאת לקרוא בו, ללמוד ממנו". זהו ספרה הרביעי של ד"ר יערה שחורי - סופרת, משוררת ועורכת, כלת פרס ראש הממשלה ופרס שרת התרבות על ספרה שנות החלב וכלת פרס ברנשטיין על ספרה אקווריום....


כלואה במעגלים של כאב ללא תובנה, ללא הקלה הרבה כשרון במילים ואפילו במשפטים... צירופי מילים הפועלות בעוצמה על תפיסת הרגש, הנשזרים למשפטים ש... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה הוא יצירת אומנות, אין לי שום דרך אחרת לתאר אותו. המילים נוגעות בדיוק איפה שצריך, המשפטים גרמו לי לחייך לעצמי ולנפשי לדמם. מזמן ל... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ