ביקורת ספרותית על שנות העשרים מאת יערה שחורי
ספר טוב

---

זהו ספר אוטוביוגרפי בו המחברת כותבת על עצמה בגוף שני (את) ובוחנת את שנות העשרים של חייה. בראשית הספר יש ציטוט של סימון דה בובואר: "קשה מאוד לבחון את עברך בלי לרמות קצת". אולי יש מעט רמאות בבחינה העצמית של המחברת, אולי מעט הגזמות או המעטות, התקרבנות או השמטה של פרטים מסוימים. ובכל זאת, זו בחינה מדוקדקת, מפורטת ומלאת מחשבה וכנות. הספר נפתח בשירותה הצבאי של המחברת ונגמר רגע אחרי יום הולדתה ה30. בין לבין החיים. היא לא התחתנה בשנות ה20 שלה, לא הולידה ילדים ולא פרסמה ספר. שיטוט בעמוד ויקיפדיה שלה (יערה שחורי) מלמד שהיא עשתה את כל אלה, אבל לא בשנות ה20. אז מה כן יש בספר? החיים עצמם. מעבר לתל אביב מהקיבוץ, לימודים באוניברסיטה, עבודות שונות, בני זוג שונים, דירות שכורות שונות ושותפים שונים. הרבה דברים שאפשר להזדהות איתם. הכתיבה נשארת על אותו גל לאורך כל הספר, לא מגבירים ולא מנמיכים את האש. אירועים חשובים נפרטים לפרוטות וחודשים מתומצתים לדפים בודדים או אפילו משפטים. הכוח של הספר הוא לא באירועים עצמם אלא ברפלקציה, מבעד השנים, של המחברת. זהו לא ספר לכל אחד, לפעמים יש הרגשה שאין התקדמות, לפעמים יש הרגשה שהמחברת מתכתבת עם עצמה בלבד או עם נמענים הידועים רק לה. אבל יש גם הרבה יופי בכתיבה, שירה בצורת פרוזה בחלקים הטובים ביותר. וכמעט לכל אורך הספר הכתיבה מאוד זורמת, דחוסה אך לא מעיקה. כדאי לקרוא את הספר כמה שיותר מהר, כך האפקט שלו גדול יותר לטעמי. לסיכום, מי שיאהב את העמודים הראשונים בטח יסיים את הספר וירגיש סיפוק.

» ביקורות נוספות של Cantona
» ביקורות נוספות על שנות העשרים