דוד פסיג

דוד פסיג

סופר

פרופ' דוד פסיג הוא חוקר עתידים המתמחה בחקר מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית, שם סיים תואר שלישי בחקר העתיד, ופרופסור מן המניין בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן, שבה הוא עומד בראש המעבדה למציאות מדומה.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (93):
ספרי "צופן", מדע פופולארי Read-List, התחלתי לקרוא ולא סיימתי, ספרי עיון, הייתי רוצה לקרוא, הגות, פילוסופיה, הדרכה ועיון - למבוגרים, ישראל - ביטחון ופוליטיקה, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, 2017, ספרים שאני רוצה , דברים שאני רוצה, חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה, שקראתי, מסקרן, עוד ספרים שאהבתי, רוצה לקרוא-היסטוריה, עסקים | כלכלה | קריירה | יזמות | ניהול ושיווק, להשאיל מהסיפריה, עוד ...
1.
מדוע מדינות נלחמות זו בזו? מה מביא מנהיגים להחליט לצאת למלחמה או לחתום על הסכם שלום? מה מניע הורים לשלוח את ילדיהם לקרב? מה הגורם העיקרי לניצחון או לכישלון במערכה? על חידות היסטוריות אלה ואחרות נכתבו ספריות שלמות במטרה להבין בדיעבד את אשר אירע, אך מעטים ניסו לשער את השלכותיהן על העתיד. באומץ רב ובלשון השווה לכל נפש ניגש פרופ' פסיג בספר זה לבחון את עתידם של העימותים הגלובליים במחצית הראשונה של המאה ה-21 כדי לזהות את אשר יתרחש במזרח התיכון לקראת 2050. פסיג שוטח בספר זה תיאוריה המנוגדת לדעה המקובלת ומנמק מדוע לא כלכלתה של מדינה, לא ערכיה, לא המרקם האתני של תושביה ולא הדת המאפיינת אותה הם הקובעים את עתידה התרבותי והביטחוני. דווקא תוואי הקרקע הגיאוגרפיים הם אלה אשר מעצבים את הבנת תושביה מהו כוח, הם אשר דוחפים אותם בהכרח למלחמות אשר יעצבו את עתידם והם הקובעים את ההיסטוריה שלהם לשבט או לחסד. לפי הגישה הגיאוגרפית שבלב הספר הזה, האדם באשר הוא ומנהיגיו, מוּנעים גם במאה ה-21 בכוח עז ומטלטל, או לחלופין משתק, של פחד טריטוריאלי קמאי ועמוק שאינו עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות בשטח ואינו תמיד רציונלי. בעזרת התיאוריה הזו פסיג מסיק כי ברקע מתפתחים שני עימותים גלובליים אשר ישתקפו גם בעימותים בין ישראל לשכנותיה: האחד בין ארצות הברית לרוסיה לקראת 2020 והשני בין ארצות הברית לטורקיה לקראת 2050. פסיג מעריך כי בהתנהלות נכונה בסבך גיאופוליטי גלובלי זה, ישראל יכולה להגיע לאמצע המאה ה-21 וידה על העליונה בתהליכים גיאופוליטיים שיסתכמו בהסכמי שלום עם רוב שכנותיה. פרופ' דוד פסיג מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית, שבה סיים את התואר השלישי בחקר העתיד, ונחשב ליחיד המחזיק בתואר זה במדינת ישראל. פסיג הוא פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, מכהן בתפקיד ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך ועומד בראש המעבדה למציאות מדומה. הוא יועץ לארגונים רבים בישראל ובעולם ומרצה בנושאי עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. בעבר היה יועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת ישראל, והיום הוא משמש יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך וחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, נוסף על היותו חבר בוועדות שיפוט לאומיות ובינלאומיות שונות של מחקרים ופרויקטים בעלי השפעות ארוכות טווח. ספרו הקודם צופן העתיד, שיצא בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2008, כיכב ברשימת רבי-המכר במשך 25 שבועות....

2.
בספר הזה, הראשון מסוגו בשפה העברית, פורש ד"ר דוד פסיג לפני הקורא הישראלי שש-עשרה תחזיות בתחומי החברה, הכלכלה והביטחון בטווחים של עשר שנים עד חמישים שנים, ומשרטט בקפדנות מדעית ובשפה השווה לכל נפש את דיוקנה של החברה הישראלית העתידית. הספר מוכיח לכולנו ש"לדבר עתיד" משמע לקבל עלינו אחריות כבדה, ועל כן הוא ספר למנהיגים ולמנהלים, למודאגים ולאופטימיים ולכל מי שעתיד מדינת ישראל יקר לו. מבחר תחזיות מהספר: * בהתבסס על מחזורי המלחמות שהתחוללו באלפיים השנים האחרונות, צפויה בשנת 2020 מלחמה מכוננת שתעצב את המאה ה-21 (בסבירות של 65%). * בהתבסס על מודלים דמוגרפיים, העשור השני של המאה ה-21 יהיה עשור מבטיח מבחינה כלכלית למדינת ישראל. סביר כי הצמיחה תעלה על 5%-7% (בסבירות של 60%). * בהתבסס על מודלים של התפתחות, תעשיות העתיד לא יהיו תעשיות של טכנולוגיה עילית (היי-טק) אלא תעשיות של מדעים עיליים - היי-סיינס (בסבירות של 50%). * בהתבסס על מודלים חדשים של תפוקה ממקורות מוכחים, עד סוף העשור השני של המאה ה-21 מחיר חבית הנפט עלול להאמיר ל-500 דולר (בסבירות של 30%). "ההיסטוריה המעניינת ביותר היא ההיסטוריה של העתיד." - שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל.ד"ר דוד פסיג מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב, שבה הוא סיים את התואר השלישי בחקר העתיד, ונחשב ליחיד המחזיק בתואר זה במדינת ישראל. פסיג, מחברי הסגל הבכיר של אוניברסיטת בר-אילן, מכהן בה בתפקיד ראש המגמה לתואר שני בטכנולוגיות תקשורת בחינוך ועומד בראש המעבדה למציאות מדומה. ד"ר פסיג יועץ לארגונים רבים בישראל ובעולם ומרצה בנושא עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. בעבר היה יועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת ישראל מאז היווסדה של הנציבות בשנת 2002 ועד 2006, והיום משמש יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך, נוסף על היותו חבר בוועדות שיפוט לאומיות ובין-לאומיות שונות של מחקרים ופרויקטים בעלי השפעות ארוכות טווח....

3.
מטרת חקר העתיד היא לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בכל תחום מתחומי עיסוקיו של המין האנושי. מטרת חקר העתיד אינה לדעת מה ילד יום, אלא לדעת מהו הדבר הטוב ביותר שיש לעשות היום כדי שהעתיד יאיר פנים לאדם. בפשטות ובבהירות רבה מסכם פרופ' פסיג עבור הקורא את המחקרים החדשים המתחקים אחר המנגנונים הנוירופיזיולוגיים המחוללים חשיבת׀עתיד ותהליכי קבלת החלטות במוחם של בעלי חיים ובני אנוש. כמו כן שוטח פרופ' פסיג את טענתו שהמוח כבר מוכן לשלב האבולוציוני הבא שלו, שלב אשר בו, בעזרת טכנולוגיות שהוא עצמו יפתח, תקבל חשיבת-העתיד ממד חדש. יכולת חדשה זו מכונה בפיו "פורקוגניטו". הוא מדגים כיצד אפשר בעזרתה לחזות עתידים אישיים ולטפל באחד האתגרים הקשים העומדים לפני החברה האנושית והאדם הפרטי במאה ה-21 ׁ מוסד הגמלאות והחיסכון הפנסיוני. אין טענה נגד חקר העתיד שאינה מופרכת בספר, נחשפים כאן מחקרים מרתקים הנערכים במעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר -אילן, המוכיחים שאפשר לשפר רבדים שונים באינטליגנציה, גם אצל אלה אשר לא שפר גורלם. יחידים, ארגונים ומנהלים המעוניינים למדוד את יכולתם לחשוב׀עתיד בעזרת כלי הערכה חדשים, ומוכנים לעשות צעדים מעשיים כדי לשפרה ולפתחה, ימצאו בספר הזה חומר מעשי רב....

4.
״פרופ' פסיג מצליח לעורר בספרו מחשבה רבה, מסקרנת ומטרידה גם יחד, ולסחוף את קוראיו למסע מרתק ומסעיר בהיסטוריה של העם היהודי. המסע בעבר ובעתיד שבספר מחייב אותנו לנקוט צעדים שימנעו מאיתנו לחזור על טעויות מנהיגינו בעבר ויבטיחו את עתידנו. קריאה בספר הכרחית לכל מי שעתיד ישראל והעם היהודי חשוב לו, ובמיוחד למי שנוטל חלק בעיצובו״. (יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית) בחיבור זה מזהה פרופ' דוד פסיג את כיוון התפתחותה של היהדות ואת אופי מנהיגיה העתידיים. מאחר שהיהדות לא התקיימה מעולם בריבונות מודרנית עד לימינו אלה, מרכיביה החלו בתהליכי תמורה מרחיקי לכת. בהתבסס על דיאגנוזה אפשרית המצביעה על נוירוזה לאומית מהעבר, שהובילה לפורענויות ולמפלות בארבעה עידנים בדברי ימי העם, הוא מפרט מה דרוש לעשות במאה ה־21 כדי שהכוחות שהניעו את מחדלי העבר לא ישובו לפעול. עוד הוא מזהה את ניצני התמורות שיעברו על לאומיותו, על דתו ועל אופיו של העם היהודי בארץ ישראל. זהו ספר נוסף בסדרת ספריו של פרופ' פסיג על העתיד, שמטרתם לקרב את הקורא להבין כיצד ניתן לזהות מגמות עוד בטרם בשלו ולפעול כדי להימנע ממהמורות או לחזק הזדמנויות. פרופ' דוד פסיג הוא חוקר עתידים המתמחה בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי. הוא מחזיק בתואר שלישי בחקר העתיד מאוניברסיטת מינסוטה. מכהן באוניברסיטת בר־אילן כראש המעבדה למציאות מדומה וכראש המכון לאינטגרציה. בעבר כיהן כיועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת וכיום, במסגרת פעילותו הציבורית, מכהן בין השאר כחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ועומד בראש מכוני מחקר שונים ובראש חברת ייעוץ להטמעת שיטות חשיבה מעותדות בארגונים. פרסם ספרים שהפכו לרבי־מכר, זכו בפרס ספר הזהב ותורגמו לשפות אחרות: צופן העתיד (2008); 2048 (2010); ופורקוגניטו — המוח העתידי (2013), כולם בהוצאת ידיעות ספרים. ...

5.
התודעה של האני נחשבת לאחת הסוגיות הבוערות והמעניינות במאה ה־21, ועם זאת מעט מאוד נכתב על החוויה המלווה אותה. פרופ' דוד פסיג מציג חיבור נוסף, כחלק מסדרת ספריו על חקר העתיד, שבו הוא מטפל ב"חוויית" התודעה האנושית, המכונה "קווליה", ומזהה את המשך התפתחותה. כדי לזהות כיצד תשתנה בעתיד הוא בוחן את הידוע לנו עד כה על התודעה ועל הדרך שבה האני חווה אותה, מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו, כפי שהדבר משתקף בהגות הקדומה ובמדעים המודרניים. הוא מתאר את כלי המדידה החדשים שמזהים את קיומה ואת רמת עוררותה ומנתח את הדפוס של שלבי הפצעתה ואת חווייתה בקיום הפרטי והקולקטיבי של ההומו ספיינס. בהמשך, כחוקר עתידים הוא מזהה את השלב הבא באבולוציה של חוויית התודעה של האני. נראה כי שלב זה יכלול חוויות חישה בשיתוף עם חומרים וחפצים בסביבת האדם. קווליה זאת תוביל את האנושות לעבר שלב מתקדם מאוד בציביליזציה האורבנית של המאה ה-21. היא תביא בכנפיה מדעים חדשים, תגליות פורצות דרך, הגות פילוסופית שונה, תורת הכרה רעננה, כלכלה אחרת וטכנולוגיות שהדעת מתקשה להאמין בהיתכנותן בתחילת המאה ה-21. זהו חיבור אופטימי הטוען כי האדם רק עשה את הצעדים הראשונים באבולוציה שלו וכי כל החששות מפני הטכנולוגיות התבוניות לוקים בקוצר רואי....


ראשית, וידוי אישי קצר - אני חלש מאוד בחיזוי העתיד. עוד זכור לי כיצד המרצה לתקשורת סיפר לנו ב 1985, שעוד מעט כל אדם יסתובב עם טלפון פרטי עם מספר ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הדבר העיקרי שלמדתי מהספר זה לענוד עדשה של הסתכלות גאוגרפית, להבין כמה לגאוגרפיה ולקעקע יש השפעה מדהימה על הבחירות שלנו, על ההתפתחות האנו... המשך לקרוא
1. ראשית כל, אני מרגיש צורך לציין שחשתי בזמן הקריאה שאינני קורא ספר רגיל. אני מתכוון לכך בפן החיובי. 2. חשתי את אותה התחושה כשקראתי את 2048. בת... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
כשאני הולכת להיות לאורך השבת אצל ההורים שלי, אני יודעת בוודאות שאני הולכת למצוא את אחד מהספרים החכמים שאבא שלי או אחי קנו עבור עצמם, ויכול... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
למרות שנודע לי באיחור קל, רכשתי הספר וגמעתי בשקיקה... הספר מדהים ומרתק! כל מילה נוספת מיותרת... כמובן שפטור בלא כלום אי אפשר אז להלן מספר הע... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
זו ביקורת על ספר חדש שיצא לאחרונה "המפלה החמישית" לטענתו היו ארבע מפולות בתולדות העם היהודי מאז נוצר. האחרונה שבהם תחת ההנהגה (שואה). הוא מ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ