1. ראשית כל, אני מרגיש צורך לציין שחשתי בזמן הקריאה שאינני קורא ספר רגיל. אני מתכוון לכך בפן החיובי.
2. חשתי את אותה התחושה כשקראתי את 2048. בתור לוחם בסדיר ומילואים, תמיד הרגשתי את הפערים בין התחושות שחשתי כשגרתי בת"א, לבין התחושות שלי כשהייתי בהרי הצפון או ביהודה ושומרון. הגיאוגרפיה סיפרה לי דברים ולא חשבתי שאני מבין את זה. עד שקראתי את 2048. ובאופן זהה, זו הייתה תחושתי כשקראתי את הספר הזה.
3. הבנתי שאני מודע לכך שאיני מודע, היא תחושה שחזרה אליי במהלך הקריאה.
4. הספר סוקר את התודעה על בסיס מספר תחומים (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, פילוסופיה וגם טכנולוגיה) גרמה לי בתור קורא להבין שאני כמו איזה תבשיל שמתבשל לאט לאט עד שמגיע למהות של הספר. הערכתי זאת.
5.המעבר בין תקופות מן העבר הרחוק והקרוב היותר והשוואתן לתקופתנו הנוכחית ולעתיד היא נדירה. בתור קורא אתה חש כאילו אתה ברחובות לונדון או פריס, או כאילו אתה נמצא עם האנשים בזמן שהמציאו את הזכוכית או את מעלית הנוסעים. בנוסף, אתה חש כיצד נחייה בעוד 30-50 שנים.
6.הבנת המרחב, הנוכחות שלנו במרחב, והמעבר בין זמנים תוך שילובה עם התודעה היא תחושה שחזרה שוב ושוב במהלך הקריאה. האם מישהו מגדיר לתודעה (או התודעה מגדירה לעצמה) מהו זמן ומהו מקום ומהו עבר או עתיד.
7.סקירת בעלי החיים והצמחים, הטכנולוגיה והחפצים, והניסיון להבין אם קיימת אצלם תודעה או שלא גורמת להסתכל על העולם בצורה שונה.
8.אהבתי את המסר שלא צריך לפחד מהטכנולוגיה. מסר חזק שגם סבתא שלי ז"ל אימצה אותו.
9.כן חושב לציין שבחלק מהזמן חשתי קצת תחושת מבוכה קלה, קצת על היעדר הידע האישי בתחומי הפיזיקה, ביולוגיה וכו' אבל יותר על היעדר הידע האישי לגבי התודעה האישית שלי. אבל ממבוכה כזו מגיעה גם למידה וידיעה.
10.פסקת הפתיחה של הספר היכתה בי. מילים חזקות מאוד.
11. אני חש שגם השכלתי, הבנתי דברים חדשים על דברים ישנים שלא ידעתי שאני לא מבין. והספר גרם לי להסתכל על דברים בצורה שונה.
12. הרגשתי שאני קורא חומר עמוק, כמו להתעמק ביהדות או בפילוסופיה או במדע.
