כשאני הולכת להיות לאורך השבת אצל ההורים שלי, אני יודעת בוודאות שאני הולכת למצוא את אחד מהספרים החכמים שאבא שלי או אחי קנו עבור עצמם, ויכולה לקרואבו. נכון שרוב הספרים יעסקו בהיסטוריה מלחמתית של המאה העשרים, הלא זה תחום העניין הראשי של אבא שלי אותו הוא הוריש לאחי. אבל יש גם תחומים אחרים שמעניינים אותם, חלקם משיקים להיסטוריה הצבאית וחלקם ספרי עיון בנושאים אחרים לחלוטין.

<mark>דוד פסיג</mark>, עתידן, כתב על שנ

#
יש סופרים וספרים, שעוסקים בנסיונות לנבא את העתיד. חלקם חוקרים רציניים, יושבי אקדמיה מובהקים, כמו המחבר של החיבור הזה. חלקם מוגדרים כסופרי בידיון שמתארים עתיד כלשהו באמצעות ספרים שרובם דיסטופיים, ומנסים לנבא איך ייראו חיי נכדינו, נינינו וצאציהם, כשאנחנו מזמן כבר שוכני עפר. המשותף לכל הנביאים האלה הוא, שנבואותיהם נובעות למעשה מעברם. מהסוציאליזציה והחינוך שקיבלו, מהשקפת עולמם, ממנה אינם יכולים לזו

ספר מצויין ומהנה.
גם אם 80% ממה ש<mark>דוד פסיג</mark> מתאר בספרו כהתרחשויות אפשריות, לא יתממש בפועל, זהו ספר מעניין ומהנה המנסה לנתח גורמים שונים בחיי מדינה כדי לצפות איך תיראה מדינת ישראל בשנה ה- 100 שלה, בשנת 2048.
הספר מנתח את האירועים על בסיס גאוגרפי וגיאו-פוליטי. לטענת המחבר, מה שמשפיע ביותר על החלטות מדינה, על הישרדותה, על ההיסטוריה שלה ועל מלחמותיה הם בעיקר הגאוגרפיה שלה, קווי ההגנה וגבולות טבעיים מ

פר' <mark>דוד פסיג</mark> לא הציג עצמו כנביא. אלא הציג תיאוריה שמסתמכת על ניתוח גיאגורפי וטפוגרפי של מדינות ,ובהסתמך על כך חוזה את עתידה של המדינה.והדרך בה תפעל.
טענתו של פסיג שכל מדינה עוד מימי קדם שחיו בשבטים, הפחד הגדול שלה שמא זר יכבוש אותה. לכן אותם פחדים מתורגמים כיום לדחפים של מדינות לפעול ולחשוב בהסתמך לשיקול הגיאוגרפי.
ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אך יש לה סדר הגיוני.
הסתמכות רק על הפרמטר הגיאגורפ

אני מרגישה שאיכשהו אני צריכה להגן על הספר מפני ההתבטאויות שנכתבו עליו פה לפני.
פרופסור <mark>דוד פסיג</mark> מעולם לא טען בספרו שמה שהוא אומר זוהי האמת האבסולוטית ושהוא הולך להקיף את המצב מכל הזוויות, לכן ההאשמות על הניתוח החסר ויהירות נראות לי לא רלוונטיות.
הספר מנסה להתמודד עם המצב מנקודה שבאמת הרבה לפניו לא ניסו להתמודד איתה וזהו הפן הגיאוגרפי, איך הגיאוגרפיה משפיעה על תושביה? מהו תסריט אפשרי לעתיד אם מ

ציפיתי ליותר

תיאור הספר במשפט אחד: נסיון להציע תובנות ממשגי עבר בארבע תקופות היסטוריות בתולדות העם העברי/יהודי ותוצאותיהם על מנת להבטיח עתיד טוב יותר בתקופה החמישית שאנו בפתחה.

ויותר בפרוט: הספר מציע/טוען כי התבוננות באירועי עבר דרך משקפיים נרטיביים אלטרנטיביים מסייעת לסיעור מוחות המאפשר שיח עתידני בריא ושלם יותר. לצורך כך הוא מגדיר וסוקר ארבעה עידנים בהיסטוריה היהודית: עידן השבטים (השופטים), ע

גבירותי ורבותי, מדע חדש הגיע למדינה, מדע ניבוי העתיד!
כן כן, אף אל פי שנכתב בתנ״ ך שהנבואה ניתנה ל ... עוסקים בכך במלוא הרצינות באוניברסיטה, והפרופ׳ המכובד <mark>פסיג</mark>, אף כותב ספרים ומרבה ממון.
מכוון שאינני הולך לפרוס פה בפניכם את מערך העתידות של ישראל ואת מקומה העתידי באזור כל כך רגיש ומועד לפורענויות, אתן לכם רק כמה תובנות למה לנבואות של הפרופסור המכובד אין על מה לסמוך.
א. <mark>פסיג</mark> קובע שהדת היא גורם

1. ראשית כל, אני מרגיש צורך לציין שחשתי בזמן הקריאה שאינני קורא ספר רגיל. אני מתכוון לכך בפן החיובי.
2. חשתי את אותה התחושה כשקראתי את 2048. בתור לוחם בסדיר ומילואים, תמיד הרגשתי את הפערים בין התחושות שחשתי כשגרתי בת"א, לבין התחושות שלי כשהייתי בהרי הצפון או ביהודה ושומרון. הגיאוגרפיה סיפרה לי דברים ולא חשבתי שאני מבין את זה. עד שקראתי את 2048. ובאופן זהה, זו הייתה תחושתי כשקראתי את הספר הזה.
3

ראשית, וידוי אישי קצר - אני חלש מאוד בחיזוי העתיד. עוד זכור לי כיצד המרצה לתקשורת סיפר לנו ב 1985, שעוד מעט כל אדם יסתובב עם טלפון פרטי עם מספר אישי והסביר על פוליגונים למיניהם ואני חשבתי לעצמי -"איזה אידיוט (וסליחה מהמרצה) - מי צריך להיסחב כל הזמן עם טלפון אישי. מספיק טלפון אחד בבית וגם זה אולי יותר מדי". אז ככה שאל תסמכו עלי בכל הנוגע לחיזוי העתיד.
למרות כל הכתוב למעלה - אני מתקשה מאוד להתחבר