<mark>היינריך פון קלייסט</mark> חי עד 1811 שאז הוא התאבד ואת עיקר הכתיבה עשה בתחילת המאה ה 19, דהיינו כמה שנים לפני דיקנס. אני מציינת את זה כי סיפוריו של פון קלייסט עם כל מה שהם מעניינים ויפים, הזכירו לי את סיפורי האחים גרים. נראה שהוא מספר על התקופה הפאודלית, אם אצל דיקנס יש לבלרים ופקידים(היינו הך), עורכי דין ומתמחים, בית הסוהר לבעלי חוב ומה לא, הרי בפרוסיה של פון קלייסט יש בעלי טירות, גראף זה או אחר, הנסיך

יש לי תחושה שאני הבנתי אחרת לגמרי את הספר ממה שמקובל לחשוב עליו. אני מדבר על קולהאס.

בקריאה המקובלת של מיכאל קולהאס מאת <mark>היינריך פון קלייסט</mark>, הסיפור הוא על סוחר הסוסים הישר והעקשן הנאבק עד חורמה על עקרונות הצדק, גם במחיר חייו. אולם קריאה אחרת, חתרנית, מציעה כי זה אינו סיפור על צדק או נקמה – אלא על תמרון שקט, תחכום נשי, והקרבה מתוך אהבה אימהית.

ליזבת קולהאס, שבדרך כלל נתפסת כקורבן בצל האירועים, היא

באופן כללי, לא פופולרי להראות ברבים סימני פסימיות, ועוד פחות מכך בימינו אלה. מאז אסון ה-7/10 ובמהלך מלחמת עזה שאנו חווים כעת, רבים מאוד אכן מגלים גדלות נפש: מתנדבים, תורמים, יוצאים מגדרם כדי לעזור לזולתם בחומר וברוח, מחבקים זה את זה ומחזקים זה את זה ואת עצמם. בכלי התקשורת מתווכחים איך יראה 'היום שאחרי', לכל פרשן דעה והשקפה משלו, אבל כמעט כולם משתדלים להרגיע ולומר ש"מה שהיה לא יהיה", שאין שמאל ואין

השנה היא 1810, סופר ומחזאי צעיר מוציא לאור את הנובלה "מיכאל קולהאס" כעבור שנה הוא שם קץ לחייו והוא רק בן 34 בגלל מצבו הכלכלי ומחלתה הסופנית של אהובתו. שמו, <mark>היינריך פון קלייסט</mark>, לימים יזכה בתהילת עולם.

התקשיתי להשיג את הנובלה הזאת בהוצאת בבל (אולי תוציאו מהדורה חדשה!) כך שלא נותרה לי ברירה לרכוש את הספר הזה שמאגד בתוכו מלבד "מיכאל קולהאס" גם נובלות נוספות שלו. לשמחתי מצאתי אותו לפני מספר חודשים ב

שמונה יצירות של המחבר הגרמני הזה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שנעות בין נובלות ארוכות לסיפורים באורך עמוד וחצי.

הסיפור הראשון, "המרקיזה פון או.." עוסק במרקיזה אלמנה שכמעט נאנסת בידי חיילים רוסים במהלך קרב כנגד הטירה בה היא חיה, עד שמגיע קצין רוסי ומציל אותה. הוא מציע לה נישואין מאוחר יותר, אבל יש מכשול קטן בדרך, וזה העובדה שהיא בהריון ולא יודעת מדוע או איך..
בלי להיכנס לספוילרים, רק אגיד שזה א