ראובן מירן

ראובן מירן

סופר


1.
2.
3.
"זיכרונות מעונה מתה" של ראובן מירן יוצא לאור מחדש (לראשונה ידיעות ספרים 1996) עם סיפורים חדשים ובעריכה חדשה ואחרית דבר מאת ד"ר שחר ברם. זהוא קובץ סיפורים קצרצרים זורמים וקליטים, לעתים משעשעים, לפעמים עצובים, סיפורים שקריאתם שוטפת ובה בעת הם מגרים את המחשבה, את הדמיון והרגש. סיפורי הקובץ הם אבני פסיפס המרכיבות את עולמו של המחבר בתקופה מסוימת בחייו, וכמו בחיים ש"מחוץ" לספרות, גם כאן הכול קורה על פי הגיון הנסתר מן העין. את הספר ערך ד"ר שחר ברם, מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, אשר צירף סיפורים חדשים לאלה שראו אור בעבר ויצר מהם מסע לתוך נפשו של המחבר. יורם ברונובסקי, "הארץ", אוגוסט 1996: "הכתיבה הזאת מבקשת את סוד הצמצום והיא לא-מאוד-רוֹוחת בספרות העברית, ועיקרה לא הפואנטה אלא באווירה הכובשת את הקורא... מירן מתקשר אל ז'אנר שהפליאו ליצור בו גדולים כמו בודלר וקפקא, ובהחלט אינו מבייש את המסורת המפוארת." ראובן מירן (1944) הוא סופר, מתרגם, מבקר ספרים, מוציא לאור, תסריטאי ומנחה סדנאות ליצירה ספרותית. בין השנים 1970-1995 שימש בתפקידים שונים בשירות משרד החוץ. את השכלתו האקדמית רכש במחלקות לפילוסופיה של הסורבון, אוניברסיטת פריס-ננטר ואוניברסיטת חיפה. מספריו: שלוש סיגריות במאפרה (ידיעות אחרונות 2001), זכרונות מעונה מתה (ידיעות אחרונות 1996), מרק צבים לארוחת בוקר (כתר 1995), דרומית לאנטארקטיקה (כתר 1990), התוכי שתק פעמיים (זמורה ביתן 1987), לילה על העיר (תרמיל 1986) שלדגים (הקיבוץ המאוחד 2006) ועוד. עוד על פועלו הספרותי של ראובן מירן: בלקיסקון הספרות העברית. ...

4.
בוקר אחד, בבית-קפה על שפת הים, מכיר גץ נובל - סופר צעיר ובודד שרק החל את דרכו הספרותית - את ליסה, אשה שתחדור לחייו ותשנה אותם כמעט בן-לילה, באורח קפקאי כמעט, הוא מגויס לשורותיו של ארגון מסתורי, והשתתפותו בפעילויות חובקות-עולם חושפת אותו למציאות הזויה שהאמת והשקר מאבדים בה כל משמעות נורמטיבית. גץ נובל - לימים יהיה זה רק אחד משמותיו הרבים - שהבטיח למפעיליו לנתק כל קשר עם עולמו הספרותי, זוכה לכך שהפנטזיות החבויות עמוק בנפשו יהפכו למציאות יומיומית. מציאות זאת, שבה מטשטשים כל הגבולות, מוארת באירוניה עצמית, לעיתים אכזרית, שרק האהבה מצליחה להתמודד איתה. על רקע אירועים עזים בעולם בלי אלוהים, שבו החיים והמוות מתרחשים עמוק מן העין, זוכה גץ נובל לרגעי חסד ולתובנות עצמיות מאיימות ומרתקות באשר ליחסים הנפתלים שבין אדם לזהותו, בינו לבין היקרים לו, בין המסכה לבין מה שמאחוריה, ובין המציאות להכחשתה. בשנים הארוכות שחלפו בין תחילת הסיפור לבין סיומו הבלתי-סופי מנסה גיבור שלוש סיגריות במאפרה לחבר את קו-התפר הדק שבין נאמנות לבגידה, ולהחיות מן האפר את מה שאיבד מעצמו במהלך יצירת - עצמו - מחדש שוב ושוב. ...

5.
אסופת סיפורים קצרים שבמרכזם "גיבורים אבודים", נשים וגברים המשוטטים במקומות נידחים וקסומים שבקיומם כמו מוטל בספק. הם מתגעגעים למה שבעצם עוד לא התרחש, כמהים לאהבה, לרעות, למגע של חסד, שואפים להיחלץ מבדידותם, שהיא גם - למרבה האירוניה - מחוז הקיום היחיד שבו הם חשים בטוחים. "מרק צבים לארוחת בוקר" - פרשיות מסתוריות או פרשיות פשע קטנות, לעיתים זעירות, המשמשות נקודות מוצא להפלגות אל לב המאפליה של המצב האנושי. ההפלגות הללו, יש לציין, הן מסעות רגשיים חרישיים ומאופקים. לא תמצאו כאן הכרזות מלודרמטיות או זיקוקי די-נור לשוניים. אמנותו של מירן נוגעת באש שבלב בדרכים עקיפות וזהירות. "מרק צבים לארוחת בוקר". מבחר מייצג ממכלול סיפוריו של אחד מאמני הסיפור הקצר המשובחים ביותר - וגם, יש להודות, המוחמצים ביותר - בשנים האחרונות. הזדמנות מחודשת להתוודע אל סיפוריו של סופר שמסיבות שונות - לאו דווקא ספרותיות - נעלם מתודעתם של רבים מן הקוראים. ...

6.
אנה והציידים הוא סיפורה של נערה בת 13, בת למשפחת מהגרים, המסתתרת במרתף בתל אביב מפני המבקשים לגרש אותה מן הארץ. במקום המסתור שלה, אנה מאזינה לרדיו וקוראת עיתונים שמגניב לה טוני, אף הוא יליד הארץ ומועמד לגירוש, נער אמיץ שמהתל בציידים. כבדרך אגב מעלה אנה הרגישה והפקחית שאלות נוקבות המתייחסות להתנהגותו כבני אדם, כחברה וכמדינה. "הם היו ממש נחמדים שהרשו לנו להיפרד מאבא בשדה התעופה לפי שהעלו אותו למטוס. ´אם אתם רוצים להישאר ביחד,´ אמר אחד משני הציידים שליוו אותו, ´מצדנו זה בסדר.´ הוא קרץ לחבר שלו והמשיך: ´בבקשה, הצטרפו אליו ותחזרו הביתה. הכרטיס על חשבוננו,´ הוא אמר הביתה, ולא ניסה אפילו להסתיר את החיוך. אחר כך הוא הציע לי פתאום בקבוק מים, אבל אמרתי לא, בלי טובות. מה זאת אומרת תחזרו הביתה?! בשביל לחזור הביתה אני לא צריכה מטוס. מקסימום אוטובוס. הבית שלי זה כאן, בתל אביב, העיר שבה נולדתי. ב´איכילוב´, אם אתם רוצים לדעת בדיוק." מתוך הספר הספר מיועד לכל קוראת וקורא מגיל 12 ועד 120 המבקשים לחיות כאזרחים בחברה צודקת ואנושית יותר....

7.
8.
9.
10.
11.
12.
סיפורי שלדגים מתבוננים במחוות הזעירות, הסמויות מעין, המקשרות בין אנשים זרים, שונים זה מזה ואפילו מרוחקים ומנוכּרים.הדיאלוג המצומצם המתקיים בין האנשים מסיר, ולו לרגע, את המחיצות המפרידות ביניהם. הרגש החי, המפעם ברובד הסמוי של הקיום האנושי, מחלחל בסיפורים וחושף את שורשיו האמיתיים.ראובן מירן מתרכז בסיפוריו דווקא בשונה, בזר, בנידח ובדחוי. הוא מאיר אותם כיפים ואפילו כנשגבים, עד כדי כך שבעצם קיומם טמונה גם הבטחה מוסרית. רגעי החסד והחמלה - קצרים ומצומצמים ככל שיהיו - מאירים ומרחיבים את לב הקורא....

13.
14.
15.
16.
קובץ סיפורים קצרצרים זורמים וקליטים, לעתים משעשעים, לפעמים עצובים, סיפורים שקריאתם שוטפת ובה בעת הם מגרים את המחשבה, את הדמיון והרגש. סיפורי הקובץ הם אבני פסיפס המרכיבות את עולמו של המחבר בתקופה מסוימת בחייו, וכמו בחיים ש"מחוץ" לספרות, גם כאן הכול קורה על פי הגיון הנסתר מן העין. את הספר ערך ד"ר שחר ברם, מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, אשר צירף סיפורים חדשים לאלה שראו אור בעבר ויצר מהם מסע לתוך נפשו של המחבר. יורם ברונובסקי, "הארץ", אוגוסט 1996: "הכתיבה הזאת מבקשת את סוד הצמצום והיא לא-מאוד-רוֹוחת בספרות העברית, ועיקרה לא הפואנטה אלא באווירה הכובשת את הקורא... מירן מתקשר אל ז'אנר שהפליאו ליצור בו גדולים כמו בודלר וקפקא, ובהחלט אינו מבייש את המסורת המפוארת." ראובן מירן (1944) הוא סופר, מתרגם, מבקר ספרים, מוציא לאור, תסריטאי ומנחה סדנאות ליצירה ספרותית. בין השנים 1970-1995 שימש בתפקידים שונים בשירות משרד החוץ. את השכלתו האקדמית רכש במחלקות לפילוסופיה של הסורבון, אוניברסיטת פריס-ננטר ואוניברסיטת חיפה. מספריו: שלוש סיגריות במאפרה (ידיעות אחרונות 2001), זכרונות מעונה מתה (ידיעות אחרונות 1996), מרק צבים לארוחת בוקר (כתר 1995), דרומית לאנטארקטיקה (כתר 1990), התוכי שתק פעמיים (זמורה ביתן 1987), לילה על העיר (תרמיל 1986) שלדגים (הקיבוץ המאוחד 2006) ועוד. ...

17.
18.
19.
20.
21.
דומה שאין עוד עיר על פני כדור הארץ שסופרים ומשוררים, אמנים והוגי דעות כה רבים – מכל התרבויות ובכל הזמנים – כתבו על אודותיה כה רבות כמו פריז. עם כל הכבוד השמור לערים מופלאות ברחבי תבל, אין עוד אחת שרבים כל כך נמשכו ונמשכים אליה בעבותות של קסם, וחשים דחף לכתוב עליה. כי פריז היא סיפור אהבה, וכמו בכל סיפור אהבה, היא מקרינה על אוהביה משיכה עצומה ומזרימה לעורקי הדמיון אינסוף לחשים מפתים. במשך כשנתיים אספתי מדבריהם של מאות סופרים, משוררים, אמנים ופילוסופים בני כל הזמנים והלאומים שפריז עוררה בהם תחושות מרטיטות לב והִשרתה עליהם מחשבות ורגשות שהניעו רבות מיצירותיהם. כולם יחד, וכל אחת ואחד מהם בנפרד, יוצרים עומק ספרותי המאפשר להכיר טוב יותר את העיר הזאת ולהמשיך לעשותה מקור השראה ומשיכה. לקטעים שבחרתי, ורבים מהם אף תרגמתי מצרפתית, הוספתי מבחר צילומים שצילמתי המביעים את התרשמותי האישית מאווירתה המיוחדת....

22.
23.
24.
25.
26.

אחותי העבירה אלי את הספר שמן הסתם מצאה בספריה של תחנות האוטובוסים, האם זה פחות מכובד? דווקא לספר הייתה אפילו כריכה קשה מה שהפך למצרך נדיר ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
ראובן מירן הוא סופר טוב , אך הפעם הוא איכזב קצת . ספרון קטן, אך לא זורם ומעייף. ... המשך לקרוא
לפני מספר ימים שודר בטלוויזיה סרט על יחידת משטרה מיוחדת שפועלת באזור דרום ת"א ובמיוחד באזור התחנה המרכזית, אזור שמועד לפורענות משום שרוב... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
אומן סיפורים קצרים, כל סיפור זועק: זרות, זרות, זרות... אפרורי ומצוין!... המשך לקרוא
מניפולטיבי ופופוליסטי בטירוף אבל חוץ מזה חשוב ומעורר מחשבה... המשך לקרוא





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ