ביקורת ספרותית על צל האזדרכת מאת יוסיפיה פורת

---

צל האזדרכת
יוסיפיה פורת
255 עמודים

צל האזדרכת הינו ספר למבוגרים מאת הסופרת, בתחילת הקריאה מורגש בהחלט בוסר פרי (הספר) אך בהמשך הקריאה כשמכירים את הנפשות הפועלות מתחיל הפרי להבשיל וטומן בחובו הבטחה לפרי בשל ועסיסי, לסיפור מעניין ולקריאה מהנה.
הסיפור מסופר בגוף ראשון מפי הבת ליאורה שהינה הרביעית מבין חמשת ילדי משפחת פלדמן.
תהיתי האם זהו סיפור חייה של הסופרת? או שמא סיפור על משפחה ממוצעת בתקופה המסופרת, הזדהתי עם מאורעות שמופיעים בספר, לדוגמא ענין השילומים מגרמניה שעורר סערה גדולה בקרב הציבור כולו וגרם למחלוקות רבות. דבר נוסף שדיבר אל ליבי היה תאור ערב מלמת ששת הימים, כולנו היינו שותפים לכל מהלך הימים שלפני, בזמן ואחרי מלחמה זו.
משפחת פלדמן כמו משפחות אחרות בזמן זה נלחמה בקשיי פרנסה, מאחר והמכלת אותה ניהלו בשכונה נטולת השם בחיפה לא סיפקה פרנסה, עברו למושב בוסתן הגליל בו קיווה נחום פלדמן אב המשפחה להגשים חלום אותו רקם כחלוץ בהכשרה. עם הרצון העז, המציאות לא עלתה בד בבד עם החלומות והרצונות, המשק החקלאי לא הניב פרי ומשפחת פלדמן כמו משפחות חקלאים נוספות מצאו עצמן ללא פרנסה ובקשיים כלכליים, על כן נאלצו למכור את המשק והמשפחה נדדה אל העיר עכו העתיקה ופתחה מכולת לפרנסתם. בעכו נולדה למשפחה הבת החמישית, אחות קטנה לליאורה ושמה תמר-תמי.
בזמן זה החלו משפחות לקבל שילומים מגרמניה ואט אט עזבו את העיר עכו, עברו בעיקר לחיפה להתגורר בשכונות חדשות שנבנו על הכרמל. נחום פלדמן לא אבה לשמוע את מילת הגנאי "שילומים" למרות מאמציה של האם לשדלו לקבל את הכסף עבור הרכוש הרב של משפחתו. תשובתו "לא ארקוד על דמם של יקירי!" (עמוד 31). עם עזיבת המשפחות הרבות נדלדל מאגר הלקוחות במכולת והביא את משפחת פלדמן לעזוב ולחזור לעיר חיפה, לשכונה בואדי רושמיה כאן גרו שנתיים ולאחר מכן חזרו לשכונת התפר שבין העיר תחתית וחליסה שם גרו לפני המעבר למושב בוסתן הגליל. כאן עברו הילדים את חוויות הילדות, האחיות הבוגרות התקדמו בעבודתן ואת לימודיהם השלימו בערב. הבן זאביק התגייס לצבא, ליאורה ואחותה הקטנה עזרו לאם בעיקר לשליחויות לחנות המכולת.
האחיות הבוגרות נישאו שתיהן ל"גברים מסודרים"
עם הזמן ליאורה הכירה את אבשי, בחור ספרדי יפה תואר ונעים הליכות, אהבה גדולה פרחה בין השניים, אך אהבה זאת גרמה לכאב רב להורים ולקרע בין ליאורה לאחותה הצעירה תמי.
כל חמשת ילדי המשפחה נישאו, הקימו משפחות לתפארת, הנכדים נולדו והביאו נחת רב להורים וכמובן לסבא ולסבתא שנשארו בגפם לגור בבית גדול, גדול מדי לצרכיהם. בהפצרת הילדים הסכימו ההורים להעתיק את ביתם לבית קטן יותר שהיה בנוי על צלע ההר.
כאן מגיע הסיפור על מות האב (לציין שהספר מתחיל עם התמוטטות האב בבית הכנסת בחגיגת בר-המצווה של הנכד) התכנסו המשפחות להלוויה ולשבוע ישיבת השבעה.
האם לאחר השבעה נשארה אצל בנה זאביק ורעיתו דיתה, אך בתום שבועיים חזרה לביתה. מחלה שקיננה בגופה שנים החלה לתת את אותותיה, ברור שלא ניתן להשאירה לבדה בביתה על כן הוחלט על דעת הילדים כולם להעבירה לבית חולים סיעודי. התפקיד הוטל על ליאורה, אבשי הצטרף לעזרה. לאחר סיום כל ההליכים, בצאתם מבית החולים ראו שלט המזמין ל-"קפה בטבע" והחליטו להיכנס ולשתות ספל קפה מרגיע ושם נגלה להם ה"סוד", על גב הספר כתוב "מות ההורים חושף סודות שנטמנו עמוק והמשפחה נקלעת לסערה חדשה" וזה הוא הסוד, לא אמשיך לספר לכם מהו סוד זה כדי לא לפגום לכם קוראים יקרים בהנאת הקריאה, כמו כן תחשפו בהמשך הקריאה על יחסי שתי האחיות ליאורה ותמי, כיצד נשאו בליבם ובנפשם קרא וכאב במשך שלושים שנים.
לסיכום, אהבתי את הספר, אהבתי לקרוא על יחסי הרעות והאחדות בין האחים, חשתי את עצמי כדמות בתוך הסיפור כי סיפורה של משפחת פלדמן היתה דומה לסיפורם של משפחות רבות בתקופה המתוארת.
ממליצה בחום.
סוניה קטלן יולי 2016

» ביקורות נוספות של סנונית
» ביקורות נוספות על צל האזדרכת