“על הארונית הקסומה: (ציפורה לביא באתר נוריתה והממליצה: שקד בת ה-7.)

קודם כל קראה שקד את מה שכתוב על העטיפה מאחור:
"כמה ימים לפני שטסה עם הוריה לאוסטרליה, בקשה דנה מסבתא לשמר עבורה את הבבות שקשטו את חדרה וגם את הקופסאות הקטנות שבהן אספה את הפיות העדינות עם כנפי המלאכים, חרוזים וכל מיני צדפים ואבנים... ועוד."
שקד קראה את הספר 3 פעמים ואני קראתי לה אותו בשבוע שעבר, כשהייתי בייבי סיטר בביתם.
ומה אמרה שקד?
זה ספר יפה. אהבתי את המגירות שיצאו מהן כל מיני דברים דמיוניים:
ארמון חול שגרה בו נסיכה, צדפים, משקפי שמש כתומים, מגרפה, דלי פלסטיק, כדור טניס, פיסת בלון סגול שהתפוצץ. המון כובעים ועוד ועוד.
כל הסיפור עם המגירות מוזר ומאוד דמיוני".
שקד בחרה לציטוט קטע המדגים כמה הספר משעשע ומעניין בהמצאות שלו:
"ברגע שהמגרה התכלכלה חזרה למקומה, יצאה מהארונית מגרה סגלה ומלבנית, שעליה היה כתוב: צעצועים ומשחקים.
היא נעצרה בחריקה ליד סבתא. המגרה הייתה כבדה במיוחד. למה המגרה כל כך כבדה?" (עמ' 18),ואז בה הפירוט של כל מה שיש במגירה. כל פעם מגיעה מגירה מסתורית חדשה. "ברור", אומרת שקד, "שזה לא אמיתי, אבל נחמד."”

“מקסים!”