ביקורת ספרותית על לראות בשדות זרים מאת יוסיפיה פורת
ספר בסדר

---

כסבא לנכדים החיים בחו"ל, הגעתי למסקנה כי אין מקרה אחד דומה למשנהו.
הסבתא בסיפורנו נוסעת לאוסטרליה לבקר את נכדתה בנה וכלתה. היא מציגה בספר מספר נושאים:
התאקלמות לסביבה והתרבות החיצונית, במקרה זה האוסטרלית ..
התאקלמות למשפחה שעזבה ועכשיו הם חיים אחרת ממה שצפתה.
והכי חשוב הטמעה שלה את העובדה כי יש יישות משפחתית אחרת ושונה.
אם יש ביקורת, חשדנות ופגיעות הן הדדיות, גם היא כלפי הבן ומשפחתו וגם לפי התנהגותה כלפיה.
הדברים מסתדרים רק כאשר בעצם יש מצידה של רעיה ( הסבתא),קבלה של המשפחה.
אני מניח כי זה קיים גם מהצד השני.
היתה לי תחושה כי כשנוסעים לביקור כזה , אין משילים בעיות וזכרונות קודמים.
לעיתים כמו מזוודה , מניחים אותם לרגע הצידה.
ברגע שנזדקקים להם הרי במקרה הפסיכולוגי , יש צורך להתמודד איתם.
האם תמיד המצב כך במשפחות טרנסאוקיניות או יבשתיות? לא בהכרח.
יש משפחות שאת תהליך ההשלמה מתחילות מיד עם הפרידה, כך שעיבודו נשלם בזמן.
הספר נוגע בכל הנושאים ולא תמיד נוגע באמת. לעיתים הכותבת מציינת נושא שהוא משמעותי ועוברת הלאה כאילו מפטירה לעצמה " לא חשוב בואו נמשיך". זה קצת מקהה את עוצמת הסיפור.
לקראת הסוף יש סגירה מהירה מדי של קצוות ורגשות וחבל.
עדיין אני ממליץ לקרוא את הספר כי אין הרבה ספרים בנושא זה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על לראות בשדות זרים