“הבור-כמטפורה לחברה המצויה במשבר עמוק לפני זמן מה ניהלנו שיחה בין חברים, בה נשאלה שאלה האם קיימת מנהיגות זולת זאת של ביבי שלגביה עשויה להיות הסכמה על ידי העם? אני השבתי מייד, אני מקווה שאשכנזי יכול להיות המנהיג הבא? האמנם, ענה לי חברי לשייח, אם אתה חושב כך לבטח את הספר הבור לא קראת, אם הייתה קורא דעתך הייתה אחרת. ביום שישי האחרון בפגישתנו השבועית הקבועה הוא הביא לי את הספר הבור, של דן מרגלית”

“ספר מצוין! שלמרות שהצנזורה הצבאית הקשתה על פירסומו, ולמרות שהרבה מאוד אנשים עשו הכול כדי שלא יצא לאור, הוא פורסם, והוא אף מהווה מסמך חשוב ביותר. דן מרגלית ורונן ברגמן‏, מתארים בכשרון רב את השחיתויות במערך הסודי ביותר של צה"ל. והראש לא תופס, והלב מסרב להאמין, והבטן מתכווצת, ואז מתחילים להזכר בקטעי מבזקים "מאולפן שישי", שבהם מזכירים מסמך בשם: "מסמך גלאנט" ומבטיחים, שהוא עומד לטלטל את כל המערכת.”

“הספר "התפכחות" שכתב הפרשן הפוליטי הוותיק דן מרגלית (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009) מתאר את מה שתיאר כהתפכחותו מחברו הקרוב דאז, ראש הממשלה אהוד אולמרט, ומן הפוליטיקה הישראלית שהפכה מושחתת. במקביל לתיאור המצב הפוליטי תיאר מרגלית את המציאות הביטחונית, ובכלל זה האינתיפאדה השנייה. לתפיסת מרגלית, "בהיתקלם אפילו בנחישות ישראלית קלה פנו הפלשתינים בקלות יחסית אל ההדק. בשנות ה־90 עשו כן במאבק אלים למנוע את”

“ספר חזק ומעניין על ישראל בתחילת המאה ה- 21, ועל המנהיגים והשלטון. ישראל של שנת 2009, לאחר ימי אריאל שרון ואהוד אולמרט, ימים בהם טיפסה השחיתות האישית לצמרת. התקשורת ויחסה, או אף התבטלותה, בפני ראשי השלטון, האתרוגיות שמכסה על פשעים כל זמן שהראש מבצע מדיניות המתאימה למאתרג. וגם הנגיעה האישית של הכותב - דן מרגלית - שהיה חברו הקרוב מזה שנים של אהוד אולמרט, הגן עליו בפורומים שונים, עד שקלט והבין את השחי”

“הבור-כמטפורה לחברה המצויה במשבר עמוק לפני זמן מה ניהלנו שיחה בין חברים, בה נשאלה שאלה האם קיימת מנהיגות זולת זאת של ביבי שלגביה עשויה להיות הסכמה על ידי העם? אני השבתי מייד, אני מקווה שאשכנזי יכול להיות המנהיג הבא? האמנם, ענה לי חברי לשייח, אם אתה חושב כך לבטח את הספר הבור לא קראת, אם הייתה קורא דעתך הייתה אחרת. ביום שישי האחרון בפגישתנו השבועית הקבועה הוא הביא לי את הספר הבור, של דן מרגלית”

“ספר מצוין! שלמרות שהצנזורה הצבאית הקשתה על פירסומו, ולמרות שהרבה מאוד אנשים עשו הכול כדי שלא יצא לאור, הוא פורסם, והוא אף מהווה מסמך חשוב ביותר. דן מרגלית ורונן ברגמן‏, מתארים בכשרון רב את השחיתויות במערך הסודי ביותר של צה"ל. והראש לא תופס, והלב מסרב להאמין, והבטן מתכווצת, ואז מתחילים להזכר בקטעי מבזקים "מאולפן שישי", שבהם מזכירים מסמך בשם: "מסמך גלאנט" ומבטיחים, שהוא עומד לטלטל את כל המערכת.”

“הספר "התפכחות" שכתב הפרשן הפוליטי הוותיק דן מרגלית (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009) מתאר את מה שתיאר כהתפכחותו מחברו הקרוב דאז, ראש הממשלה אהוד אולמרט, ומן הפוליטיקה הישראלית שהפכה מושחתת. במקביל לתיאור המצב הפוליטי תיאר מרגלית את המציאות הביטחונית, ובכלל זה האינתיפאדה השנייה. לתפיסת מרגלית, "בהיתקלם אפילו בנחישות ישראלית קלה פנו הפלשתינים בקלות יחסית אל ההדק. בשנות ה־90 עשו כן במאבק אלים למנוע את”

“ספר חזק ומעניין על ישראל בתחילת המאה ה- 21, ועל המנהיגים והשלטון. ישראל של שנת 2009, לאחר ימי אריאל שרון ואהוד אולמרט, ימים בהם טיפסה השחיתות האישית לצמרת. התקשורת ויחסה, או אף התבטלותה, בפני ראשי השלטון, האתרוגיות שמכסה על פשעים כל זמן שהראש מבצע מדיניות המתאימה למאתרג. וגם הנגיעה האישית של הכותב - דן מרגלית - שהיה חברו הקרוב מזה שנים של אהוד אולמרט, הגן עליו בפורומים שונים, עד שקלט והבין את השחי”