ספר שהוא חובה. כל קריאה בו, בפעם השנייה והשלישית וכל אלו שיבואו אחריה, יוצרת את התחושה שהעולם שבו אנו חיים קצת יותר מובן. הספר הוא ספר אוטוביוגרפי של <mark>ז'אן אמרי</mark> ומתייחס לתקופה של השואה. הוא מתאר בין היתר את החוויות שלו במחנה הריכוז. יחד עם זאת הוא מלא תובנות כלליות ורחבות יותר על החיים האנושיים. הדיון שלו בעינויים ובכאב, למשל, מחדד את ההבנה עד כמה כאב זו תחושה שלא ניתן באמת להעביר. כאב הוא לא ייחוד

מה זה ? שוב אני עם הכבוד לכתוב ביקורת ראשון על ספר ? ובכן, יתכן שמדובר בנושא לא מאוד פופולרי בחיים.
ראשית - אזהרה -
אם הינך מתחת לגיל 55 אבקשך להפסיק לקרוא בכל לשון של בקשה. אין לקרוא הספר ואין לקרוא ביקורת זו לבני אדם צעירים.
מעבר לכך שהדברים יהיו בלתי מובנים הם גם עלולים לקלקל את תמימות של המשולבים בעולם ושאינם במצב להבין על מה ולמה מדובר.
-------------------------------------------------