מה זה ? שוב אני עם הכבוד לכתוב ביקורת ראשון על ספר ? ובכן, יתכן שמדובר בנושא לא מאוד פופולרי בחיים.
ראשית - אזהרה -
אם הינך מתחת לגיל 55 אבקשך להפסיק לקרוא בכל לשון של בקשה. אין לקרוא הספר ואין לקרוא ביקורת זו לבני אדם צעירים.
מעבר לכך שהדברים יהיו בלתי מובנים הם גם עלולים לקלקל את תמימות של המשולבים בעולם ושאינם במצב להבין על מה ולמה מדובר.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ועכשיו כשנותרנו פה רק אלו שעברו דבר או שניים בחיים ויודעים שייש סוף בלי סיום אספר מעט על הספר :
כשהמוציא לאור בקש מהסופר, שכתב את הספר בגיל 55, להכניס לשם הספר את המילה "תקווה" זרק אותו המחבר לכל הרוחות. רק זה כבר מרמז את דעתו של המחבר על נושא ההזדקנות ואני יכול רק להוסיף ולאמר – נראה שניכרים דברי אמת והמחבר יודע על מה הוא מדבר. המחבר עובר בחמישה פרקים על תהליך ההזדקנות לצרתה. הספר מרכז הרצאות מילוליות שנתן המחבר בזמנו. המתרגמת עשתה עבודה מעולה בהוספת מראי מקום שונים להצבעות הרבות בספר. לצערי, איני מספיק בקיא בכל הניואנסים הספרותיים והחיבורים שעושה המחבר, המתכתב עם התרבות של עברו ועם התרבות של זמנו הנוכח. למרות זאת די קל לרדת לשורש דעתו על הענין ולקבל פרספקטיבה לא רעה על תהליכים שקורים לנו בין אם נרצה ובין אם לאוו. המחבר, בעל ההיסטוריה האישית הקשה, יודע לתת שמות לדברים אם מעצמו ואם מאחרים ובכך לאפשר הבנה דקה יותר של תעלולי הזמן (ובמיוחד זמן סוביקטיבי).
כדברי המתרגמת – " אמרי, כאמור, לא מציע נחמה, לא מדגיש את הבשלות או חוכמת החיים, ולא את ההשלמה והקבלה. הוא מביט על גופו ורגשותיו של המזדקן על עולמו והזמן שלו, כפי שהם, בעיניים חשופות , פעורות לרווחה".
פרק ראשון – "היות וחלוף הזמן" – הזמן בקיום שבא על חשבון המרחב המצטמצם של הזקנה – מבט חיצוני
פרק שני – "להיעשות זר לעצמך" – ההזרה העצמית שאדם עובר כי הוא הופך להיות זר לעצמו – אני לא אני – מבט פנימי
פרק שלישי – "מבטם של האחרים" - כיצד נראים המזדקנים בעיני החברה סביבם – מתרחקים ושקופים – מבט מבחוץ
פרק רגיעי – "לא להבין יותר את העולם" – כיצד העולם נראה בעייני המזדקן – מבט מבפנים החוצה
פרק חמישי – "לחיות עם המיתה" - זה לא באמת אפשרי ואין אבל או במילים אחרות – אכלת אותה !!
לצערי, וצערי הרב, יכולתי למצוא לא מעט מקבילות מחיי בחלק מהפרקים (ואני עוד נחשב מתחיל בעיניי). החל מהיותי שקוף לחלק ניכר מהאוכלוסיה. הם אינם רואים אותי ובטוחני שאין זה כלל מכוונה רעה וממשיך בקושי שלי להסתגל לז'ארגון החדש בפלטפורמות הדיגיטליות השונות – החל מוואטסאפ וכלה בטיקטוק. ויש עוד דוגמאות רבות.
בקיצור, אנו חיים בדרך ללא מוצא וגם אם נבין זאת, זה לא יעזור לנו בשיט ☹, אפילו לא ספר זה.
נ.ב. ניתן להשאלה ב LIBBY - הספריה הדיגיטלית הישראלי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
