ביקורת ספרותית על טרגדיה אמריקאית - מועדון הספר הטוב # מאת תיאודור דרייזר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 בספטמבר, 2007
ע"י נתי ק.


קודם כל אני חייבת להתוודות שזהו הספר האהוב עלי ביותר ועל כן אני עשוייה להיות משוחדת בהתייחסותי אליו. קראתי אותו בעבר 3 פעמים בתקופות שונות של חיי בשפה רוסית. קצת חששתי לקרוא אותו בעברית, אך לאחר שעותק של הספר הגיע לידי לא הצלחתי להתאפק.
תאודור דרייזר היה (ואולי עודנו) אחד מסופרים הזרים הפופולריים ברוסיה, בעיקר בשל הביקורת הנוקבת שעלתה מספריו על האמריקה הקפיטליסטית של ראשית המאה הקודמת. בכל ספריו עולה הסלידה שלו מהרדיפה אחרהמעמד וצבירת ממון ובעיקר מהדרך שאנשים מוכנים לעבור עבור כל אלה. בשלב מסויים הוחרמו ספריו בארה"ב, אך לקראת אמצע המאה גם בארה"ב הכירו בכשרונות של דרייזר והוא זכה אף בפרסים ספרותיים במדינתו.
טרגדיה אמריקאית הנו הספר המצליח ביותר של דרייזר וספר שנעשה על פיו בשנות החמישים "מקום תחת שמש" עם אליזבת טיילור, מנטגמרי קליף ושלי ווינטרס זכה בשישה אוסקרים והפך לקלסיקה אמריקאית.
גיבור הספר הוא קלייד גריפית, בנם של דרשני רחוב אדוקים מאחד מערי ספר בארה"ב. כנער בגיל ההתבגרות, קלייד לא מוצא שום חן בחיי הדרשנים, בכתבי קודש וחיי צניעות. הוא חולם על בגדים יפים, כסף ותשומת לב מנערות. קלייד מחליטלקחת את גורלו בידיו ומתחיל לעבוד שנער שליח בבית מלון מפואר בעיר. בעקבות ארוע בלתי צפוי הוא נאלץ לברוח לעיר אחרת ולהסתתר בזהות בדוייה. מכיוון שלא למד מקצוע הוא מחליט לבקש עזרה מדודו העשיר. דודו מצד האב הוא תעשיין עמיד בעל בית חרושת לצווארונים. אותו הדוד, על אף כי לא מאושר מדי מהופעתו של האחיין העני, מכניסו לבית חרושת כמנהל מחלקה זוטר, המנהל עשרות נערות. אחת מאותן הפועלות, רוברטה מוצאת חן בעיני קלייד והוא מחיל לחזר אחריה בסתר. על אף אהבתו לפועלת הצעירה, ממשיך קלייד לחלום על חיים טובים יותר, על מעמד רם יותר, על יציאה בחברה, על כבוד, כסף ועתיד ורוד. חלומות אלה יחד עם אופיו האנוכי והשאפתני, אך עם זאת רכרוכי והססני מובילים את קלייד לשרשרת אירועים הרסנית ולסוף עגום.
כאמור קראתי את הספר בתקופות שונות של חיי כאשר הפעם הראשונה הייתה בגיל 11, כאשר לקחתי אותו מהספרייה של הורי לאחר שאמי סיימה לקרוא אותו ושמעתי את הורי מנהלים דיונים על הספר ורציתי להשתתף ולתרום מהגיגי כל מה שזכרתי מהספר זה התיאוב העמוק כלפי הגיבור הראשי בשל אופיו הדוחה. בגיל 15, מוכת דכאון בשל אהבה נכזבת, הבנתי שלכל מטבע שני צדדים ולפעמים יש נסיבות מקלות. מהקראיה השלשית של הספר בגיל 28 אחרי לידת בתי, אני זוכרת את ההזדהות העמוקה שלי עם הוריה של רוברטה ועם אמו של קלייד שהיו צריכים להתמודד עם ארועים מחרידים וכאבם נגע ללבי מאוד.
כעת לאחר הקיאה הראשונה של הספר בעברית, פשוט נהנתי ממנו שוב ורק התרגום עצמו קצת פגם בכיף. אמנם לא יצא לי לקרוא הרבה ספרים שתורגמו בשנות החמישים, אך נראה לי שלתרגם את OK או FINE כ"שפיר" זו הגזמה לא קטנה ואני בספק שגם בשנות השישים השתמשו בארץ במילה "שפיר" במקום בסדר, טוב או אפילו "מצקבל על הדעת". לדוגמא, אחד הציטוטים:
"זוהי אמת רוברטה, אמת לאמיתה" התעקש קלייד.
"שפיר, גם אני חושבת שזה נחמד" - הודתה רוברטה...

למרות התרגום, מי שלא יכול לקרוא את הספר באנגלית (או ברוסית), כדאי שישתדל להשיג את הספר (ראיתי שב- OBOOK אפשר לקנות אותו ב- 22 ש"ח) בחנויות יד שניהה, כיוון שלדעתי כל אחד יצליח להנות מהספר הזה אשר מכריח את הקורא להתבונן בצדדים אפלים יותר של אופי האדם שצצים בזמן משבר ולחשוב מה הם היו עושים אם היו עומדים מול התגשמות חלומם או הרסו המוחלט.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ