ביקורת ספרותית על ג'ני גרהרדט מאת תיאודור דרייזר
ספר מעולה

---

"ג'ני גרהרדט" נכתב ב- 1911 כ- 14 שנים לפני הספר הידוע ביותר שלו "טרגדיה אמריקאית". כיוון שקראתי כמעט את כל ספריו, ידעתי בוודאות שאוהב גם את הספר הזה ולא התאכזבתי.

אמנם שמו של הספר הוא "ג'ני גרהרדט", אך מבחינתי אין היא הגיבורה הראשית של הספר, על אף כי רוב העלילה עוסקת בה.
ג'ני היא בתו היפה, בת הי"ח שנים (כך במקור) של גרהרדט, מהגר קשה יום מגרמניה שעוסק לפרנסתו כנפח זכוכית ומצליח לקיים בדוחק משפחה של שש נפשות. לאחר שנופל למשכב, נאלצות אישתו ובתו הבכורה ג'ני לחפש עבודה במלון בעיר מגוריהם. הילדים הקטנים נאלצים לצאת יום-יום לתחנת רכבת הקרובה ולגנוב פחם, שאין באפשרותם לרכשו.
שתי הנשים מוצאות עבודה ככובסות. סנאטור שמתאכסן באותו המלון מוצא עניין מיוחד בג'ני. הסנאטור הוא איש מבוגר וערירי ויופייה ונעוריה של ג'ני מציתים את דמיונו. מיסודו הוא אדם חביב ומתייחס לאנשים בלא התנשאות האופיינית לבני מעמדו ובכך מצליח אף הוא להקסים את ג'ני. ג'ני מוקסמת מאותו גבר הדור ורהוט, בעל סיפורים נהדרים, מעודן ובעל אמצעים. הוא מבקש את קרבתה, מחזר אחריה ומבטיח לעזור למשפחתה.
אביה של ג'ני, לוטרני שמרן ומחמיר בהשקפותיו, מעדיף למות מרעב מאשר לראות את אחד מהילדים חוטאים ועוברים על אחד מחוקי האל. על מנת לרצות את אביה, מנתקת ג'ני את כל קשריה עם הסנאטור. אחד מאחיה נתפס בידי המשטרה בעת גניבת הפחם והושם במעצר. אין באפשרותה של המשפחה לשלם את הקנס שהוטל עליהם וכולם שוקעים במרה שחורה. ג'ני מחליטה להציל את המצב ועושה מעשה נואש. לאחר שגרהרדט מגלה זאת הוא מגרש את בתו מהבית וג'ני נאלצת לעקור לקליבלנד הרחוקה בתקווה למצוא עבודה ולפרנס את עצמה. הקשר עם המשפחה לא מתנתק וגם משפחתה עוקרת לבסוף לקליבלנד ולאחר תאונה קשה נאלץ גרהרדט למרות רצונו להשלים עם נוכחותה של בתו. לאחר התאונה המצב הכלכלי גרוע אף יותר מבעבר.
במקום עבודתה כחדרנית של גברת ממעמד העליון היא פוגשת את קין לסטר. לסטר, בן הארבעים, הוא בנו של איל הון מקומי, רווק הולל, איש מוכשר ונחרץ, אחד שרגיל לקבל את מבוקשו. מהרגע הראשון בו עייניו נחות על ג'ני, מבין לסטר קין כי הוא רוצה בה. אין בדעתו לשאת אותה בשל הבדלי מעמדות ביניהם, אך ברור לו שהוא משתוקק אליה וברור לו שהוא יקבל את מבוקשו. ג'ני עצמה מתאהבת עד קלות הנשמה בגבר העשיר ויפה התואר שמפחיד אותה במעמדה הרם ובעושרו הגדול. לסטר כאמור משיג את מבוקשו וג'ני מתמסרת לחיים איתו בחטא, משקרת למשפחתה ולסובבים אותה. לתדהמתו, מגלה לסטר כי רגשותיו כלפי ג'ני הופכים עם הזמן לכנים יותר ויותר ונהנה בחברתה יותר מכפי ששיער לפני הכניסה לאותה ההרפתקה. משפחתו, שמגלה כי הוא חי עם אישה נחותה ממנו, ללא נישואין, מסתכסכת איתו ואביו על ערש דווי משנה את צוואתו.
לאחר מות אביו, מתבשר לסטר כי במידה ולא יעזוב את ג'ני ינושל מצוואת אביו ויאבד הון של מיליון וחצי דולרים. האם האהבה מנצחת? מי שקרא את ספריו של דרייזר יודע את התשובה.

ג'ני היא הגיבורה הטראגית המושלמת. היא מוכנה להקריב את עצמה למען האחרים, מסתפקת במועט, עובדת קשה והמכות נוחתות עליה אחת אחרי השנייה. דמותו של לסטר מעניינת הרבה יותר. אמנם מצד אחד הוא נהנתן, יהיר ואדיש לכאורה לסבלם של אחרים, אך עמוק בתוכו מתרחש מאבק. מאבק בין החינוך שקיבל, המוסכמות עליהן גדל מול רגשי החיבה, הידידות והחמלה האנושית.

מאוד אהבתי את הספר, אך הדבר היחיד שפגם בהנאתי היה התרגום העתיק של א. כרמלי משנת 1954. פעם הראשונה בחיי, ישבתי עם מילון עברי-עברי בזמן הקריאה. כנראה כי האשמה היא בי וכך באמת דיברו בשנות החמישים, אך הדבר הקשה עלי מאוד.
לדוגמא, השימוש במילה "שפיר" כתרגום של OK או FINE חרה לי מאוד, אך התרגלתי לזה בתרגום של "טרגדיה אמריקאית". למה שלא הצלחתי להתרגל הוא לשימוש במילה "לאזול" כתיאור פעולהת הסתלקות או יציאה (אזלתי מהחדר במהרה. הוא גרם לו לאזול בפתאומיות וכו').


הלוואי ונזכה לתרגומים עדכניים של ספריו של דרייזר שפורסמו בעברית ולתרגום ספרים נוספים.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על ג'ני גרהרדט