רבקה מרים

רבקה מרים

סופרת

משוררת, סופרת וציירת ישראלית.
פר שיריה הראשון, "כותונתי הצהובה", התפרסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום ראו אור למעלה מעשרים ספרים מפרי עטה, ובהם כמה קובצי סיפורת וארבעה ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה, ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה. הייתה ידידה קרובה של המשוררת זלדה.
1.
2.
הוצאת כרמל שמחה להגיש לקוראים את שני הכרכים המקבצים את שירתה של רבקה מרים. אי אפשר שלא להבחין בקול המיוחד של רבקה מרים, המלווה אותנו, קוראי השירה העברית, כבר עשרות שנים. שירתה מתייחדת במפגש בין האישי והלאומי, לדורותיו, מימים קדמונים ועד היום. היא שואבת את כוחה ממקומה ברצף של ההיסטוריה היהודית. כתיבתה מצטיינת בעדינות וברגישות, בעין בוחנת המתבוננת פנימה והחוצה ובעָצמה מאופקת. הסופר דוד גרוסמן כותב על יצירתה של רבקה מרים: רבקה מרים היא מהיוצרים המיוחדים והמקוריים ביותר כיום בשפה העברית, וספריה – בשירה ובפרוזה – הם מעין סוגה בפני עצמה במכלול היצירה הנכתבת בישראל. יש בכתיבתה תעוזה סגנונית ותכָנית, ובעיקר, חירות פנימית בלתי מצויה. יש בה האומץ לצעוד בעקבות בת-קול פנימית, לחלוף מבעד לסממני המציאות המוחשיים ביותר – ולא פעם, גם הקשים ביותר – ולעשות מעין ´גלגול´ אל ממד אחר, הזייתי וסוריאליסטי, שתמיד מצליח להישאר קרוב לחוויה, לתחושות, לגוף. רבקה מרים כותבת בשפה ישראלית על נושאים יהודיים, ובשפה יהודית על ההוויה הישראלית. העברית שלה, המופלאה בעיניי, היא מזיגה יחידה במינה של כמעט כל רובדי השפה העברית, עתיקים כחדשים. לא פעם, כשאני קורא את שיריה ואת סיפוריה, אני חש איך מילה או ביטוי שכבר נשחקו, חוזרים תחת עטה אל ראשיתם ואל מהותם, אל הטעם שהיה להם כאשר נוצקו בשפה. כתיבתה מעוררת את התחושה, שמעבר לכל עמוד שלה ניצב עולם שלם, עולם הזיכרון היהודי, עולם שגם ברגעיו האופטימיים, העולצים ותאבי החיים, מלווים אותו בלי הרף מעין אנחה של קינה על מה שאבד, וצל של טרגדיה גדולה. בכרכים אלה קובצו כל שיריה של רבקה מרים שיצאו בספרים מ-1966, בהיותה בת ארבע-עשרה ועד היום. את הספר מלווה אחרית דבר מאת המשורר אלמוג בהר. אנו מקווים שבזכות מלאכת הכינוס שלנו יוכל קהל קוראים רחב לקרוא מחדש את שיריה של המשוררת ולעקוב אחר שירתה מראשיתה....

3.
4.
"כשהדלת נפתחת כדי סדק, ניתן לנחש מי ייצא מהחדר עכשיו. אבל הנה הדלת נפתחת ויוצא ממנה הסדק עצמו." לא סיפורים. קטעי סיפורים שטרם סופרו. גם לא שירים. לא מדובר כאן המטאפורות ולא בדימויים. הכל אמת לאמיתה, גם מה שנראה תמוה או מעומעם, גם התגלותו של סוד גדול שהנה נפתח לו כאן סדק. רבקה מרים כתבה עד היום ספרי שירה רבים וכן ספרי ילדים וקובצי סיפורים. ספר שיריה 'אבי ציוני לא למות' יצא לאור לאחרונה. בספר 'פתקים' היא פונה לסגנון חדש וייחודי. נריה מס היא בוגרת מסלול לעיצוב גרפי במכללת 'אמונה', ולומדת פוטותרפיה בבית ספר לצילום, מדיה דיגיטלית ומוסיקה חדשה (מוסררה)....

5.
6.
7.
לְבַדִּי יָשַׁבְתִּי עַל יַד אֱלֹהַי שֶׁאוֹתִי בַּמֶּרְחָבִים הַגְּדוֹלִים אִבֵּד כְּמוֹ פִּסַּת שָׁמַיִם, וּלְחַפְּשֵׂנִי לֹא בָּא. כְּאַחַת הָאֲבָנִים מוּטֶלֶת הָיִיתִי כְּשֶׁהָרוּחַ לֹא בִּי מְהַפֶּכֶת וַאֲנָשִׁים סֻלָּמוֹת לֹא מַשְׁעִינִים עָלַי לְטַפֵּס. לְבַדִּי יָשַׁבְתִּי לְיַד אֱלֹהַי אֶת בִּרְכַּי אֶל פָּנַי לוֹחֶצֶת כְּמוֹ אָז כְּשֶׁבְּרָאַנִי וְאֶת הָעוֹלָם בָּרָא וְלֹא לְתֹהוּ בְּרָאוֹ כְּמוֹ אָז כְּשֶׁשְּׁמַעְתִּיו בּוֹרְאֵנִי כְּמַנְגִּינַת חָלִיל כְּשַׁלְהֶבֶת דַּקָּה....

8.
9.
בספרה החדש של רבקה מרים אנו פוגשים את הדמויות המקראיות המוכרות ברגעים לא מוכרים. נטועים בהקשרם ועולמם, בדרך, במדבר, בשדה, מתגלים לנו אברהם, יצחק ויעקב, נחשפות בפנינו רות ואסתר. בשפה שירית עדינה ומאופקת, בתפר שבין האמיתי והמופלא, משורטט הסיפור שבתוך הסיפור, הסיפור שליד הסיפור. ושם אמו של אברהם לא נודע, אך כמו נדמה לו שבזמן שינק, זו היא שהוסיפה לראשונה את ה´הא´ שבשמו. הוא עדין זוכר את ידיה. דקות. חלקות. הן מלבישות לו בגד. הן נחות על שכמו. בשעה שנמול, זקן ונרגש, צף ועלה נשקף כבמראה, דיוקן אמו הצלולה בדמו....

10.
היחיד והדורות, מה שהתרחש ומה שספק אם התרחש, חוברים להם בספרהאישי שלפנינו. המחברת מנסה להתחקות כאן על מהלך חייה ולהקשיב לסודם.הקובץ מורכב פרקים פרקים, כשכל אחד מהם מתקיים גם כיחידה נבדלת, ביחדמצטרפים הסיפורים לסיפור אחד מתמשך, כמו השתקפויות רבות של אותהבבואה, ברסיסי מראה מנופצת....

11.
המיטה של רחלי התאהבה לגמרי בכסא שבחדר שלה, והוא בכלל לא שם לב אליה. רחלי לא העלתה על הדעת שהמיטה שלה יכולה להתאהב. זאת היתה מיטה רכה, שאפשר לקפוץ עליה בלי סוף, ושתמיד - כשלא ישנו בה - היו מפוזרים על הכיסוי הפרחוני שלה ספרים, מחברות, בגדים, בבות וסיכות שיער. והמיטה הזאת הייתה מאוהבת. מאוד. מאוד-מאוד....

12.
13.
הוצאת כרמל שמחה להגיש לקוראים את שני הכרכים המקבצים את שירתה של רבקה מרים. אי אפשר שלא להבחין בקול המיוחד של רבקה מרים, המלווה אותנו, קוראי השירה העברית, כבר עשרות שנים. שירתה מתייחדת במפגש בין האישי והלאומי, לדורותיו, מימים קדמונים ועד היום. היא שואבת את כוחה ממקומה ברצף של ההיסטוריה היהודית. כתיבתה מצטיינת בעדינות וברגישות, בעין בוחנת המתבוננת פנימה והחוצה ובעָצמה מאופקת. הסופר דוד גרוסמן כותב על יצירתה של רבקה מרים: רבקה מרים היא מהיוצרים המיוחדים והמקוריים ביותר כיום בשפה העברית, וספריה – בשירה ובפרוזה – הם מעין סוגה בפני עצמה במכלול היצירה הנכתבת בישראל. יש בכתיבתה תעוזה סגנונית ותכָנית, ובעיקר, חירות פנימית בלתי מצויה. יש בה האומץ לצעוד בעקבות בת-קול פנימית, לחלוף מבעד לסממני המציאות המוחשיים ביותר – ולא פעם, גם הקשים ביותר – ולעשות מעין ´גלגול´ אל ממד אחר, הזייתי וסוריאליסטי, שתמיד מצליח להישאר קרוב לחוויה, לתחושות, לגוף. רבקה מרים כותבת בשפה ישראלית על נושאים יהודיים, ובשפה יהודית על ההוויה הישראלית. העברית שלה, המופלאה בעיניי, היא מזיגה יחידה במינה של כמעט כל רובדי השפה העברית, עתיקים כחדשים. לא פעם, כשאני קורא את שיריה ואת סיפוריה, אני חש איך מילה או ביטוי שכבר נשחקו, חוזרים תחת עטה אל ראשיתם ואל מהותם, אל הטעם שהיה להם כאשר נוצקו בשפה. כתיבתה מעוררת את התחושה, שמעבר לכל עמוד שלה ניצב עולם שלם, עולם הזיכרון היהודי, עולם שגם ברגעיו האופטימיים, העולצים ותאבי החיים, מלווים אותו בלי הרף מעין אנחה של קינה על מה שאבד, וצל של טרגדיה גדולה. בכרכים אלה קובצו כל שיריה של רבקה מרים שיצאו בספרים מ-1966, בהיותה בת ארבע-עשרה ועד היום. את הספר מלווה אחרית דבר מאת המשורר אלמוג בהר. אנו מקווים שבזכות מלאכת הכינוס שלנו יוכל קהל קוראים רחב לקרוא מחדש את שיריה של המשוררת ולעקוב אחר שירתה מראשיתה....

14.
15.
16.
ספריה הקודמים של רבקה מרים שירים: כותונתי הצהובה - עקד 1966 טבעתי בחלונות - עקד 1969 כסאות במדבר - דביר 1973 עץ נגע בעץ - דביר 1978 הקולות לקראתם - דביר 1982 משירי אמות האבן - ספרית פועלים 1988 מקום, נמר - כרמל 1994 מקרוב היה המזרח - כרמל 1996 ספורים: רק האש והמים - כרטא 1989 נפל דבר - כרמל 1996 ספרי ילדים: חלונות בהקיץ - הקיבוץ המאוחד 1987 מעבר לגבעות האחרונות - ספרית פועלים 1991...

17.
18.
19.
20.
21.
פריה הקודמים של רבקה מרים שירים: כותונתי הצהובה - עקד 1966 טבעתי בחלונות - עקד 1969 כסאות במדבר - דביר 1973 עץ נגע בעץ - דביר 1978 הקולות לקראתם - דביר 1982 משירי אמות האבן - ספרית פועלים 1988 מקום, נמר - כרמל 1994 מקרוב היה המזרח - כרמל 1996 ספורים: רק האש והמים - כרטא 1989 נפל דבר - כרמל 1996 ספרי ילדים: חלונות בהקיץ - הקיבוץ המאוחד 1987 מעבר לגבעות האחרונות - ספרית פועלים 1991...

22.
23.
24.
צל האותיות, אמרת, לא מוטל מגופן/ אף לא צל המלאך, ולא צל השרף. ולא צל האופן/ גם לא צל הלבן. ולא צל הכחל/ אף צלך שלך, אמרת, לא מוטל מגופך......

25.
26.
ספר אישי מאוד של רבקה מרים, קובץ של סיפורים ושירים שהדמויות עוברות ושבות בו, רצוא ושוב, והוא מתרחש בָּעַל-מציאוּת, או בַּתַּת-מציאות, של העיר ירושלים צמח שאל: אז אתה מְסַפֵּר או מְסַפֵּר? הַסַּפָּר צחק. אתה לא הראשון ששואל את זה, אמר. צמח אמר: דווקא קיוויתי שאני הראשון. לפעמים, הרהר, אין לי חוש הומור. אני לא בטוח אם הדבר עומד לזכותי או שהוא בעוכרַי. הַסַּפָּר היה זקן. זקן מאוד. ידיו רעדו שעה שאחז במספריים ואפילו שׂערו של צמח חש בָּרטט. אומרים, חשב, שהשיער והציפורניים הם מיני ספחים מתים שחוברים לו, לגוף החי, ולכן אין בהם תחושה. עם זאת, הרי הן השיער והן הציפורניים צומחים וגדלים. האם יכול דבר מת לצמוח? הייתכן שגם המוות עצמו צומח? (מתוך "הַסַּפָּר")...

27.
28.
"מה מחבר בין שני אנשים, תחשוב מירה לימים, האם דרך הזולת מוציא האדם לפועל צד שנמצא בו רק בכוח, עד להיכרות ביניהם? האם יש לאדם תפקיד בחיי האחר? האם אנחנו זָרָזים זה לזה? יסודות כימיים? קיימים צירופים שגורמים לפיצוץ, אחרים, להרגעה, לבלימה. איש ועוד איש. אדם ואדם. איש ואישה. האם הצלע בסיפור המקראי משמעה צד, או פָּן, כלומר אחד משניים, או, שכפי השימוש המודרני, האנטומי, במילה צלע, זו רק אחת משנים עשר זוגות הצלעות שנמצאות בגופו של כל אחד, כך שאין המפגש בין הגבר לאישה מפגש בלעדי, כי אם אחת משפע אפשרויות" - (מתוך הספר) קובץ שמתחיל בסיפורים קצרים, נבדלים, שמשתלבים ונארגים בהדרגה זה בזה, כשהדמויות חוזרות ועוברות בהם, רצוא ושוב. בהרבה מהסיפורים נוכח בית קפה בשם יישובו של עולם, שבשמו נקרא הקובץ. גם בספר הזה, כבשאר ספרי השירה והפרוזה של רבקה מרים, לוקחים האנשים ובעלי החיים, היסודות וכוחות הטבע, חלק בסיפור משותף אחד – סיפור קרוב מאוד ובה בעת טמיר ונעלם....

29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.

פתקים הוא ללא ספק, ספר השירה שהכי עורר אותי מאז שפגשתי את ספריה של זלדה. לא זכיתי עוד להכיר משוררת כמו רבקה מרים, חופשייה לגמרי בסגנונה, נקי... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ