"מה מחבר בין שני אנשים, תחשוב מירה לימים, האם דרך הזולת מוציא האדם לפועל צד שנמצא בו רק בכוח, עד להיכרות ביניהם?
האם יש לאדם תפקיד בחיי האחר? האם אנחנו זָרָזים זה לזה? יסודות כימיים? קיימים צירופים שגורמים לפיצוץ, אחרים, להרגעה, לבלימה. איש ועוד איש. אדם ואדם. איש ואישה. האם הצלע בסיפור המקראי משמעה צד, או פָּן, כלומר אחד משניים, או, שכפי השימוש המודרני, האנטומי, במילה צלע, זו רק אחת משנים עשר זוגות הצלעות שנמצאות בגופו של כל אחד, כך שאין המפגש בין הגבר לאישה מפגש בלעדי, כי אם אחת משפע אפשרויות" -
(מתוך הספר)

קובץ שמתחיל בסיפורים קצרים, נבדלים, שמשתלבים ונארגים בהדרגה זה בזה, כשהדמויות חוזרות ועוברות בהם, רצוא ושוב.
בהרבה מהסיפורים נוכח בית קפה בשם יישובו של עולם, שבשמו נקרא הקובץ.
גם בספר הזה, כבשאר ספרי השירה והפרוזה של רבקה מרים, לוקחים האנשים ובעלי החיים, היסודות וכוחות הטבע, חלק בסיפור משותף אחד – סיפור קרוב מאוד ובה בעת טמיר ונעלם.

רבקה מרים

משוררת, סופרת וציירת ישראלית. פר שיריה הראשון, "כותונתי הצהובה", התפרסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום ראו אור למעלה מעשרים ספרים מפרי עטה, ובהם כמה קובצי סיפורת וארבעה ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה, ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה. הייתה ידידה קרובה של המשוררת ... המשך לקרוא

שם הספר
מעבר לגבעות האחרונות
רק האש והמים
חלונות בהקיץ
משירי אמות האבן - סדרה בעריכת נתן יונתן
מקום נמר