“"דניאל דרור חזר מן המלחמה עייף מאוד. הוא ישן רצוף כשתי יממות, אך גם לאחר מכן לא הרבה לרדת ממיטתו. שעות היה שוכב על גבו, כפות ידיו שלובות מתח לראשו, ולא זע": פתיחות יפות כמו זו כבר לא מוצאים ברחוב. והיא לא רק יפה אלא גם הכרחית, כי אל מסעות לא יוצאים סתם ככה, ולפני מסע מוכרחה להיות איזושהי סטטיות שתאצור בתוכה את הפוטנציאל.
וגם אם דניאל דרור היה קצין קרבי שחזר ממלחמת ששת הימים עייף מאוד זה לא”
