חייו של יואל, פקיד ירושלמי בשנות החמישים לחייו, משתבשים באופן טרגי כשהוא מתבשר כי בנו יחידו, רועי, נהרג בתאונת אופנוע במהלך טיול בהודו. שנהלאחר מות אשתו הוא נותר לבדו, ללא משפחה. במהלך ה"שבעה"הוא נאחז במחשבה שעליו לנסוע בעצמו להודו כדי להתקרב לבנו ולהיפרד ממנו כיאות. הדרך לוורנאסי, ספר הביכורים העדין והמאופק של אמנון יובל,הוא יומן מסע כפול, של אב ובנו. יואל לוקח איתו להודו את מחברתו של רועי שבה תיעד את קורותיו במהלך טיולו. הוא עוקב אחר המסלול שעשה רועי וקורא את רשימותיו בהתאם לסדר ולמקום שבהם חוברו. בתוך כך נכתב גם יומן אבלו ומסעו של יואל, המתווך באמצעות קולו של מספר הקרוב אליו בלבו אך גם נפרד ממנו. ההתוודעות של יואל לבנו, שמתרחשת דרך הטיול ודרך הרשימות של רועי והמחשבות עליו ועל עצמו, מדובבת בהדרגה סיפור אינטימי על אבהות, גבריות ואהבה בתוך תא משפחתי קטן אחד. הדרך לוורנאסי כתוב בלשון בהירה וצלולה. ביטויי הרגש הישיר בו מדודים ומהוסים. אולם מבעד לכתיבה המינורית באופייה נחשפת רגישות גבוהה ומודעות למגבלותיה של השפה במצבים טראומטיים למסור ולתאר מצבי תודעה ורגש קיצוניים. יובל מלווה את גיבורו המופנם, שניווט את חייו במסלול בטוח לכאורה, ועוקב מקרוב אחר התפנית האכזרית והפתאומית שכופה עליו לבחון מחדש את הדרך שבה בחר ומובילה אותו, מכל המקומות שבעולם, אל נופיה ואנשיה של הודו. יופיו וכוחו של הרומן הזה טמונים בהתוודעות לגיבור, שאין ברשותו תובנות ונחמות מן המוכן והוא מבקש לברר לעצמו מה יהיו חייו מכאן ואילך....

מהם העקרונות החינוכיים והפילוסופיים שראוי לפעול לאורם במציאות רוויית קונפליקטים? כיצד מיוצג הסכסוך היהודי-ערבי בתוכניות לימודים ובספרי לימוד בישראל? מהו הקשר בין הפרדיגמות החינוכיות הדומיננטיות בישראל לבין ההתייחסות הדלילה לסכסוך זה בבתי הספר? כיצד ההפרדה הכמעט מוחלטת בין יהודים לערבים במרחב הציבורי בישראל מעצבת את הנתק ביניהם גם במרחב החינוכי? אילו נקודות מגע חינוכיות מתקיימות למרות זאת בין שתי קבוצות אלה ובין השפה העברית לשפה הערבית? מהם מאפייניה הייחודיים של הוראת השפה הערבית בבתי הספר ומנין הם נובעים? מהי נקודת המבט של ילדים על הסכסוך? באיזו מידה מפגשים קבוצתיים בין יהודים לערבים עשויים לשנות תפיסות עומק של משתתפיהם? מטרתה של אסופת המאמרים דיו כתובה על נייר מחוק היא לחקור את הזיקות המגוונות והחמקמקות שמתקיימות בין החינוך בישראל לבין הסכסוך היהודי-ערבי, ולשרטט תמונת מצב עדכנית לגביהן. חלק ממאמרי הספר הם אמפיריים, ואילו אחרים מציעים מבט תיאורטי יותר; חלקם מתמקדים במקרה מבחן קונקרטי, ואחרים מתארים תמונה רחבה או מציעים סינתזה ביקורתית של מושא המחקר. רבים מהם מציירים תמונה קודרת של פני הדברים, הן בעבר והן בהווה, וראייה פסימית ביחס להתפתחויות העתידיות. עם זאת, המחקרים המוצעים כאן מגלמים גם תקווה לשינוי – בין אם דרך אזכורים של נקודות אור זעירות שעשויות להזניק אותנו למציאות אחרת, ובין אם באמצעות מבט מפוכח על המציאות שמהווה שלב ראשון, הכרחי, בדרך לתיקונה....