אמנון יובל

אמנון יובל

סופר


1.
חייו של יואל, פקיד ירושלמי בשנות החמישים לחייו, משתבשים באופן טרגי כשהוא מתבשר כי בנו יחידו, רועי, נהרג בתאונת אופנוע במהלך טיול בהודו. שנהלאחר מות אשתו הוא נותר לבדו, ללא משפחה. במהלך ה"שבעה"הוא נאחז במחשבה שעליו לנסוע בעצמו להודו כדי להתקרב לבנו ולהיפרד ממנו כיאות. הדרך לוורנאסי, ספר הביכורים העדין והמאופק של אמנון יובל,הוא יומן מסע כפול, של אב ובנו. יואל לוקח איתו להודו את מחברתו של רועי שבה תיעד את קורותיו במהלך טיולו. הוא עוקב אחר המסלול שעשה רועי וקורא את רשימותיו בהתאם לסדר ולמקום שבהם חוברו. בתוך כך נכתב גם יומן אבלו ומסעו של יואל, המתווך באמצעות קולו של מספר הקרוב אליו בלבו אך גם נפרד ממנו. ההתוודעות של יואל לבנו, שמתרחשת דרך הטיול ודרך הרשימות של רועי והמחשבות עליו ועל עצמו, מדובבת בהדרגה סיפור אינטימי על אבהות, גבריות ואהבה בתוך תא משפחתי קטן אחד. הדרך לוורנאסי כתוב בלשון בהירה וצלולה. ביטויי הרגש הישיר בו מדודים ומהוסים. אולם מבעד לכתיבה המינורית באופייה נחשפת רגישות גבוהה ומודעות למגבלותיה של השפה במצבים טראומטיים למסור ולתאר מצבי תודעה ורגש קיצוניים. יובל מלווה את גיבורו המופנם, שניווט את חייו במסלול בטוח לכאורה, ועוקב מקרוב אחר התפנית האכזרית והפתאומית שכופה עליו לבחון מחדש את הדרך שבה בחר ומובילה אותו, מכל המקומות שבעולם, אל נופיה ואנשיה של הודו. יופיו וכוחו של הרומן הזה טמונים בהתוודעות לגיבור, שאין ברשותו תובנות ונחמות מן המוכן והוא מבקש לברר לעצמו מה יהיו חייו מכאן ואילך....

2.

מסע אבות ספרו של עזריאל קרליבך, הודו - יומן דרכים היה בספרייתו הקטנה של אבי. הוא היה מרופט מרוב דפדוף שדפדף בו אבי, יליד הארץ שמעולם לא יצא... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים השקט מסביבך יכול לגרום גם לך להיות שקט ובנוסף להמעיט את רעשי הרקע שתמיד רוחשים סביבך. ראש השנה בכלל בעיני הוא חג רגוע אולי כי אני ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
יופי שמחה שיש כבר ביקורת אחת. איזה כייףףף להיות בדרך לוורנאסי , אני כבר 27 שנה בדרך לוורנאסי שנית, יאללה קדימה. לקחתי את הספר בספריה כעת, החז... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
אני מאוד אוהבת מסעות, בעיקר משום שיש להם קשר בל ינותק עם הזמן. מסיבה זאת הייתי מעריצה דגולה של סדרת הטלוויזיה האלמותית: מנהרת הזמן. מלבד הע... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ