לא התכוונתי לקרוא את זה ממש. חשבתי לעלעל. לקחתי כי הוא היה, כי "האוריינטליסט" של טום רייס, ספר ש<mark>קורבאן סעיד</mark> הוא הגיבור שלו, היה ספר מרתק בעיני וכי חשבתי שקצת מושג על איך אותו קורבאן סעיד כתב עם קצת פחות תיווך לא יזיק לי. 

זה סיפור אהבה בין נער מוסלמי שיעי לנערה ממוצא גיאורגי, נוצרית יוונית אורתודוקסית, שמתרחש בבאקו במהלך וקצת אחרי מלחמת העולם הראשונה.
 
חלק נכבד מהידע ההיסטורי שיש לי על הקווק

ראה ביקורת ספר : "האוריינטליסט" - טום רייס.
רומן קליל המתרחש בעשור השני של המאה ה XX באזור באקו ופרס. נסיון "תמים" של הסופר (בשמו האמיתי - לב ניסמבוים, וידוע גם כ<mark>קורבאן סעיד</mark> ואסאד ביי) ליצור אחדות דתית מוסלמית-נוצרית באיזור המשופע בגיוון תרבותי. הספר שנכתב ב 1937 מקסים בהדגשת האופי השונה בין הדתות באמצעות התנגשויות קלילות בין נינו הנוצריה הגרוזית ועלי המוסלמי השיעי. כיון שניסמבוים גדל באיזור זה ר

ליב נוסמבאום, יהודי שהתאסלם והפך חובב מזרח מושבע כתב רומן זה כהתנצחות בין תרבות המזרח לתרבות המערב.
אסיאדה (שם סמלי), מהגרת ממשפחה תורכית מכובדת בגרמניה וחוקרת שפות תורכיות, מתאהבת ברופא ווינאי ומתחתנת אתו.
אך אין האהבה והנישואין מרפאים את השסע בליבה. אסיאדה חשה זרות כלפי תרבות שנראית לה ילדותית וריקנית ומתגעגעת לעולם האיסלאם בו "לכל מילה יש משמעות עמוקה".
הלב כמעט נשבה בקסמי המזרח אבל אז אתה ש

שתי דתות מתנגשות והתנגשותן גורמת לקול פיצוח אדיר. הן לכאורה שלובות זרוע אך בהשלכת רסיס אחד של שלהבת הם משתלהבים והגצים מתעוררים ומתלקחים לכדי אש גדולה וחונקת.
אזרבייג'ן היא כור היתוך של דתות. נוצרים ומוסלמים חיים בה בשלום אלה עם אלה תחת שלטון רוסי, אך כאשר מתחילה מלחמת העולם הראשונה מתחילים להיבקע גם הסדקים שהיו שם מתחת לפני השטח בלתי נראים ומהבהבים את אותותיהם.
אוכלוסיית באקו ושאר המדינה מחול

נינו שלך היא נוצריה. אל תיתן לה להכניס את האמונה הזרה לביתך. בימי ראשון שלח אותה לכנסייה אבל שלא יכנס כומר הביתה. אישה היא כלי שביר, חשוב לדעת זאת. אל תכה אותה כשהיא הרה. לעולם אל תשכח: אתה האדון והיא חיה בצלך. אתה יודע, למוסלמי מותר לחיות עם ארבע נשים בבת אחת, אבל מוטב לך שתסתפק באחת, אלא אם כן לא תביא נינו ילדים לעולם. אל תבגוד באשתך, זכותה לקבל כל טיפה מזרעך. קללת עולם מוטלת על שובר הנישואין. ה

דודו של עלי, נצר למשפחת שירוואנשיר האצילה, שהגיע מטהראן של השאה לביקור אצל משפחתו בבאקו מעלה תהיות לגבי האופי המוזר של הנוצרים: "רק דבר אחד לא אבין אצל הנוצרים: בידיהם הנשק המשובח ביותר, החיילים הטובים ביותר ובתי החרושת הגדולים ביותר, המייצרים כל מה שנחוץ כדי לנצח את אויביהם. כל מי שממציא המצאה שתכליתה להרוג אויבים במהירות, בנוחות ובמספרים רבים ככל האפשר, זוכה לתהילה, לממון ולעיטורים. כל זה טוב וי