ביקורת ספרותית על אהבתם של עלי ונינו - סיפור אהבה רומנטי מאת קורבאן סעיד
ספר מעולה

---

דודו של עלי, נצר למשפחת שירוואנשיר האצילה, שהגיע מטהראן של השאה לביקור אצל משפחתו בבאקו מעלה תהיות לגבי האופי המוזר של הנוצרים: "רק דבר אחד לא אבין אצל הנוצרים: בידיהם הנשק המשובח ביותר, החיילים הטובים ביותר ובתי החרושת הגדולים ביותר, המייצרים כל מה שנחוץ כדי לנצח את אויביהם. כל מי שממציא המצאה שתכליתה להרוג אויבים במהירות, בנוחות ובמספרים רבים ככל האפשר, זוכה לתהילה, לממון ולעיטורים. כל זה טוב ויפה, שהרי במלחמות יש הכרח. מצד אחר, האירופים בונים בתי חולים, ומי שממציא משהו נגד המוות, או מי שמרפא בזמן מלחמה את חיילי האויב, זוכה לאותה תהילה ולאותה עיטורים. ....ובו בזמן האירופים מזלזלים בנו, כי לדידנו האויב הוא אויב, ואנו הורגים אותו ואיננו חסים עליו. הם מזלזלים בנו כי מתר לנו לשאת ארבע נשים, אף שלהם יש לעיתים קרובות יותר מארבע, ומשום שאנו חיים על פי חוקים שציוונו האל". זוהי דוגמא אחת לתהום הפעורה בין נוצרים לבין מוסלמים. האם היא ניתנת לגישור? ואם כן- אז באיזה אופן?

סיפור זה שתחילתו בבאקו ב-1913 ואחריתו בגנג'ה, העיר השניה בגודלה באזרבייג'ן ב-1920, נכתב ב-1937, ככל הנראה – אם לקבל את גרסתו המלומדת של טום רייס, מחברו של "האוריינטליסט" – על ידי לב נוסימבאום שתקופת ילדותו עברה עליו בבאקו. הוא מספר את סיפור אהבתם של עלי לבית שירוואנשיר, משפחה שיעית עשירה ומיוחסת, לנינו, נערה גיאורגית נאווה למשפחת הנסיכים קיפיאני. השניים, האוהבים זה את זה מאז גיל בית הספר, טווים את סיפור אהבתם על רקע התהפוכות העוברות על העיר באקו בשלהי שלטון הצאר, הבריחה לטהראן והחזרה לתקופת העצמאות הראשונה של אזרבייג'ן בשנים 1918-1920.

זהו ספר על מה שאנו מכנים היום "רב תרבותיות". האם עלי השיעי ונינו הנוצריה יוכלו להתגבר על הרקע התרבותי השונה – הוא החש עצמו כבן אסיה (המוסלמית) והיא הנטועה עמוק בתרבות האירופית-נוצרית? זהו המבחן העליון של הרב-תרבותיות. לא חיים בגיטאות בבריסל, בפריז ומאלמו מנוכרים מהסביבה, אלא הקמת משפחה רב-תרבותית הלכה למעשה. סיפור האהבה בין השניים מאותגר תדיר. כיצד תחיה נסייכה גיאורגית בכפר קטן בדגסטן? האם תשרוד את החיים בטהרן, בליבו של הרמון המתנהל על פי חוקים מוסלמים נוקשים שבו מקומה של האישה מאחורי רעלה וחייה מתנהלים על פי מנהגים הזרים לה ולתרבותה? האם המוסלמי הגא יוכל להניח לאשתו להתרועע עם בעלי תפקידים אירופים בקבלות פנים? האם יוכל אי פעם לחיות בבירות אירופיות משאת נפשה של אהובתו להעקר מבאקו מהחולות הסובבים אותה ומריח הנפט?

העלילה מנהלת בתקופה סוערת בעיר שבה חיו בשלווה יחסית מוסלמים שיעים, ארמנים ורוסים אורתודוכסים (כמו גם יהודים שמקומם נפקד בסיפור זה). האירועים בעולם החיצון, חלקם מבוססים ככל הנראה על זכרונותיו של המחבר ועל סיפורי המשפחה, משפיעים על החיים של בני הזוג.

עלילת הרומן קצבית מאד, רווית דרמות, אפשר שלעיתים מופרזות, אבל זהו סיפור קולח רווי תיאורים צבעוניים ומוחשיים מאד, במיוחד זו של תהלוכת העשורה בטהראן שבה מאמינים שיעים מלקים את עצמם עד זוב דם לזכר הריגתו של חוסיין בכרבלא בשנת 680 לספירה. העוצמה של התהלוכה הזאת וכיצד היא שואבת את גיבור הספר אליה, היא המשיאים המרשימים בעיני של ספר זה. גם תיאור העימות בין עלי לאהובתו נינו על רקע השתתפותו בטקס זה כתוב באופן משכנע ביותר. מנגד הסיפור אינו נעדר הומור המופיע פה ושם ברגעים שלווים יותר בעלילה.

הסופר מיטיב לתאר את הדמויות הראשיות. הן זו של נינו והן זו של עלי. הדמוית מורכבות מאד ואמינות. אי אפשר לתאר רומן אמין בין דמויות כה שונות אילולא המורכבות שלהן. גם דמויות החברים הקרובים אמינות ומשכנעות: סייד מוסטאפא איש הדת הצעיר, נחריאן הארמני ועוד. זהו סיפור על ידידות אמיצה ועל בוגדנות ועל המבחן העליון של דבקות בערכים.

הסיפור שזור בפניני תרבות פרסית, סיפורים מעניינים כולל מחבל קראבאח שעל הריבונות בו מתנהל סכסוך עקוב מדם בין ארמניה לבין אזרבייג'ן עד עצם היום הזה. בעיני הוא פותח שער לדרך מרתקת להבנת המורכבות של איזור דרום הקווקז.

לספר מצורפת אחרית דבר מעניינת מאד באשר לזהות המחבר. מאת תום רייס מחבר הספר "האוריינטליסט".

השורה התחתונה: רומן קווקזי קצבי ורלבנטי עד היום על רב-תרבותיות. כתוב היטב, מרתק ושזור באופן נפלא בתקופה סוערת במיוחד בתולדותיה של אזרבייג'ן. 5 כוכבים בזכות האווירה. מומלץ.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על אהבתם של עלי ונינו - סיפור אהבה רומנטי