שאול ובר

שאול ובר

סופר


1.
"ל הלילה רתחו ימי להבות והשתרבבו לשונות אש מעל גבעת התחמושת ...וקרעי עננים מאדמים, טעוני דם ואש, תעו במרחבי הלילה... תעלות הבטון העמוקות, שזרמו במעלה הגבעה, בלעו את הלוחמים כאילו לא באו אל קרבן. כל תעלה בלתי - ידועה מראש - והיו רבות כאלו - הפכה למלכודת אש שרק יציאה נועזת וחיפוי מלמעלה פרצו אותה, אלא שהמחפה לא תמיד זכה לראות את תוצאות גבורתו... הנחושים שלא שקעו בהלם האיצו בכוח מלפנים ומאחור, שלא לשקוע ולהמשיך בנתיב התעלות הלא - ידוע למטרה שאיש לא יכול להגדירה בבירור... במהלך השעות המוקדמות של הבוקר מצאו את עצמם שרידי הכוחות הלוחמים מסתערים בכיוון הבונקר הגדול. לבםוף, במבצע נועז, פוצץ הבונקר. היה זה אות הסיום לאחד הקרבות הקשים ביותר במערכה על ירושלים. לפני כ35 - שנה, ב6 - ביוני 1967 נפל בחלקי ללחום כצנחן, מילואימניק - בוגר פלוגת מ"כים של גדוד 50 של הנח"ל - בקרב על גבעת התחמושת במםגרת גדוד 66 פלוגה ג'. ומאז חוויה זו לא נותנת לי מנוח."...

2.
"עוד לפני שנרצח היה יצחק רבין עבורי ´גיבור חידה´," כותב מחבר הספר, ד"ר שאול ובר. חידה זו התעצמה לאחר הירצחו. הופעותיו של רבין בתקשורת ועדויות שנתנו המקורבים לו הביעו מורכבות שאי אפשר היה להתעלם ממנה. איש שהיה מוקף באנשים אך גם בולט כאדם בודד המשדר זרות וניכור רגשי. איש פוליטי שמהותו משדרת אי-נוחות מהנורמות הפוליטיות. איש צבא שמשדר יושר ומוסריות אך גם נכונות לחרוג מהנורמות הפוליטיות. איש צבא שמשדר יושר ומוסריות אך גם נכונות לחרוג מנורמות מוסריות כשהדברים נראו לו מחויבי המציאות הביטחונית. ´ציפור מוזרה´, שלמרות התדמית הבלתי דיפלומטית שלה טיפסה במעלה הסולם והפכה לדיפלומט בכיר ומוערך ולמנהיג לאומי. בתקופה המתוארת בספר, ילדות נעורים, פלמ"ח ומלחמת העצמאות, מתגלה רבין כילד, כנער וכעלם מופנם רגשית, ביישן ובוטה הדורש שלמות ללא פשרות מעצמו ומאחרים. כבר בשלבים אלו של חייו הוא מתגלה כבעל תכונות של מנהיג אך עדיין בוסרי לתפקידי המנהיגות הצבאית הכבדים שהוטלו עליו בתוקף הנסיבות. בתקופת שירותו בפלמ"ח מצטייר רבין כאיש של גם וגם - שיר הלל לרעות אך גם בדידות, ביישנות וחוסר קומוניקטיביות. פלמחאי ששידר "אנחנו" אבל גם הקים סביבו סוג מסוים של מחיצת אינדיבידואליסט ואיסטניסט המסתייג ממגעים קרובים עם הזוגלת. בעל שיקול דעת ויכולת חשיבה אנליטית אבל גם בעל מזג מתפרץ שאינו בוחל בלשון בוטה ולעיתים מעליבה. כאיש חינוך וכהיסטוריון מניח מחבר הספר ש"האדם שאינו אלא תבנית נוף מולדתו" ומביא תשובות חלקיות לפיתרון החידה בילדותו של יצחק רבין, בנעוריו ובתקופת המבחן הקשה שלו כמפקד חטיבת הראל. לאורך כל דרכו, ובעיקר לאחר מותו, כונה רבין בכינוי המחמיא "מלח הארץ" אבל מסתבר שבכדי לזכות בתואר אצולה זה, צריך לאכול הרבה מרור וספר זה עוסק גם במרור. זהו ספרו השלישי של ד"ר שאול ובר. הראשון, "חולצה כחולה על רקע שחור" יצא ב-1998 ועוסק ביחסן של תנועות הנוער בארץ ישראל לגולה בתקופת השואה ולאחריה. השני, "גבעה נעלמה" יצא ב-2003 ועוסק בניתוח הקרב על גבעת התחמושת בנקודת מבטו האישית הן כמי שהשתתף בפועל בקרב הקשה והן כחוקר והיסטוריון....

3.
4.

מי הוא המרגל שהושכח ומדוע הושכח? מאיר בינט יהודי יקר שעלה ארצה עם משפחתו לפני מלחמת העולם השנייה . היה איש מודעין ומרגל שנתפס בפרשת עסק הב... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
ספר קשה לקריאה. לא בשל רמת כתיבתו, נהפוך הוא, הקריאה זורמת והכתיבה פשוטה למדי. אבל הנושא - קשה וכואב. אין צורך להכביר במילים. מספיקות אלה שע... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
איך שיר הפרוטקציה של בחינות הכבוד קשור ליצחק רבין ? היכן למדת ? כדורי השבתי, התגובה לא הפתיעה, של אלון ורבין ! זה אותו בית ספר, אבל לא אותם ת... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
שנים רבות אני ממתין לקריאת ספר שייכתב על מקס מאיר בנט. איש יפה תואר גיבור , אמיץ לב , שאיבד את חייו כתוצאה מבגידה מכוערת של האדם השלישי אברי ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
חשבתי שאמצא בספר זה תשובות לשאלות שעורר בי אורי מילשטיין בסיפרו על רבין-תיק רבין, אולם לצערי הרב שאול ובר איננו עושה בספר עבודה של היסטור... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ