"ל הלילה רתחו ימי להבות והשתרבבו לשונות אש מעל גבעת התחמושת ...וקרעי עננים מאדמים, טעוני דם ואש, תעו במרחבי הלילה... תעלות הבטון העמוקות, שזרמו במעלה הגבעה, בלעו את הלוחמים כאילו לא באו אל קרבן. כל תעלה בלתי - ידועה מראש - והיו רבות כאלו - הפכה למלכודת אש שרק יציאה נועזת וחיפוי מלמעלה פרצו אותה, אלא שהמחפה לא תמיד זכה לראות את תוצאות גבורתו... הנחושים שלא שקעו בהלם האיצו בכוח מלפנים ומאחור, שלא לשקוע ולהמשיך בנתיב התעלות הלא - ידוע למטרה שאיש לא יכול להגדירה בבירור... במהלך השעות המוקדמות של הבוקר מצאו את עצמם שרידי הכוחות הלוחמים מסתערים בכיוון הבונקר הגדול. לבםוף, במבצע נועז, פוצץ הבונקר. היה זה אות הסיום לאחד הקרבות הקשים ביותר במערכה על ירושלים. לפני כ35 - שנה, ב6 - ביוני 1967 נפל בחלקי ללחום כצנחן, מילואימניק - בוגר פלוגת מ"כים של גדוד 50 של הנח"ל - בקרב על גבעת התחמושת במםגרת גדוד 66 פלוגה ג'. ומאז חוויה זו לא נותנת לי מנוח."