שני סיפורים,שונים זה מזה וגם דומים.הראשון,שגם נקרא 'סיפור בלשי',מוגדר ע"י המספר עצמו כ'סיפור פשוט...גם מרתיח דם'.סיפור על משטר אימים שבו מנגנון שיפוט ומשטרה מושחתים,אכזריים,דורסניים,כמו משטרים אחדים שמוכרים לנו גם היום.הסיפור של הנידון למוות אכן עובר מסלול נפתל עד הגיעו לסופו המפתיע,בצורה המזכירה סיפור בלשי ,אך בעצם נותן הרגשה של אירוניה מרה,מרה מידי.
הסיפור השני-'התארחות',גם הוא שמו אירוני,בהתחש

אשתי ואני נסענו לבודפשט למספר ימים, חיפשתי בספריה ספר של סופר הונגרי שיארח לנו חברה במסענו. להפתעתי מצאתי בספריה שני עותקים של ספר זה, כנראה שכחתי שרכשתי אותו בעבר ורכשתי אותו שוב, יש לי כמה ספרים כאלה. שמחנו מאוד, כך שנינו נקרא ספר של יהודי הונגרי מבודפשט שחי שם באמצע המאה הקודמת וגם זכה בפרס נובל לספרות.

אוטוביוגרפיה של שנה בחייו של הסופר. מדובר בשנים 1944-1945, השפעת הנאצים בשיאה על הונגריה

<mark>אימרה קרטס</mark> הינו זוכה פרס נובל יליד הונגריה.
ללא גורל מתאר ילד יהודי ממשפחה מתבוללת אשר עובר את תופת השואה ברזולציה אישית ביותר אשר נותן מבט של מלחמת ההשרדות של הפרט.
הספר מתאר איך ילד חזק הופך לילד לנער זקן ומוזלמן והסתירה המטורפת של הקרמנים שמצד אחד רוצים להשמיד את היהודי ומצד השני מצילה אותו בדרכים לא דרכים.

מומלץ ביותר.

תשעה באב, שהוא יום אבלות על חורבן כפול של שני בתי מקדש, הוא יום שבו אני קוראת על חורבן של דורנו, על שואת יהודי אירופה. הספר הזה היה בספריית הבית שלי. אני נשואה לבן הדור השני לשואה, שאביו נולד בהונגריה בשנת 1942, וזה לא היה זמן ומקום טובים להיוולד בהם למשפחה יהודית. בן הזוג שלי הוא קורא אדוק של ספרי שואה, כנראה בגלל הקשר המשפחתי שלו, אבל אולי זה לא קשור ואני סתם מחברת דברים בראשי. כך או כך יש לנו ב

בפעם הקודמת קראתי רק את הנובלה הראשונה. לא בטוח שהייתי זוכרת את זה, אבל הסימניה היתה מונחת בין שני הסיפורים וכפיתי על עצמי את הזיכרון ואז גם זכרתי. זה היה מזמן, לפני שהבן של ד' נפל מהגיבוש לטיס וקיבל שיבוץ לשריון והיא התחילה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להעביר אותו משם לאיזה חיל אחר. הוא בכלל רצה להיות בעתודה, הוא ילד שמאד אוהב ללמוד וגם מצליח בזה ומה שמעניין אותו בדרך כלל מעניין גם את הצבא, אבל, זה

הלילה התעוררתי בשעה שתיים. מתוך חלום. ניסיתי לחזור לישון אבל החלום המשיך להתקיים אז יצאתי בשקט מהחדר והכנתי לעצמי תה וחזרתי בשקט לחדר כדי למצוא את הספר ולקחת אותו משם, אבל לא מצאתי. זכרתי שקראתי כמעט עד שנרדמתי אבל הוא לא היה על הרצפה ליד המיטה, שם הם מונחים בדרך כלל, הספרים שהפסקתי לקרוא לפני השינה, אז התחלתי לפשפש בין כל מה שנמצא ליד המיטה שלי וזה העיר אותו, את האיש שישן לצידי. הוא שאל מה קרה וה

ספר מוזר.
ראיתי ביקורות כאן ואהבתי בזמנו כשרכשתי ספרים אז חשבתי וואלה ארכוש אותו.

לדעתי הוא ככה ככה. הספר כתוב בשפה מעט גבוה וארכאית, ואולי צעירים של היום, ולא כולם בלי להכליל, יהיה להם קשה.

הספר מורכב בעצם מ-2 סיפורים שונים בתכלית אחד מהשני.

הראשון מורכב מסיפור בדיוני שמזכיר את המציאות מלפני שנים מספר על משטרים טוטאליטרים מדרום אמריקה, משטרי חונטות למיניהם.. סיפור קולח על איך בזמנו היו

אמנם ספר שואה אחד מיני רבים, אבל בשבילי הוא מיוחד כי זה הסיפור על הורי, במיוחד של אבי. יש הרבה דמיון במסע של הנער היהודי מבודפשט מספר הסיפור, כולל הגיל הזהה, ובין אבי. הספר מצליח להעביר את הלך הרוח של התקופה בדרך עדינה ולא דרמטית. איך הרגישו לנוכח האיום הלא ברור, מה קרה "שם" וגם הדרך חזרה, בסוף התופת. הוא חוזר לאותו מקום, לאותם אנשים שחלקם חסרים. הוא מספר את הסיפור על "שם". כאילו הוא אותו דבר. והו